בידספיריט | מכתב חריף ופולמוס מהגאון ר’

מכתב חריף ופולמוס מהגאון ר’ זעליג ראובן בענגיס והגאון ר' ישראל יצחק רייזמאן, והגאון ר' פנחס עפשטיין, והגאון ר' דוד יונגרייז, ירושלים תש”ט [1949]. אל הגאון רבי יעקב רוזנהיים. ”עלינו לחכות לישועת ד' שתבוא בקרות, ולקיים מאי דכתיב חבי כמעט רגע, להמשכיל בעת ההוא יצום, ולהתחזק בתוה”ק, ושלא להשטף עם זרים ח”ו”. ”בנוגע לארץ ישראל פגה מהותה של אגו”י ונתטשטשה צורתה אחר שבנתיים נתאחדו עם המזרחי והשתתפו יחד בהבחירות... .. ומשתמשים בשם אגו”י... ויש עוד הרבה דברים אשר לא נתנו ליכתב רק למוסרם מפה לאוזן שמעת”. ”רק לאלה אשר אין מקבלים תמיכה מהמדינה כפי הוראת כל הרבנים הגאונים תופשי התורה שרואים בקבלת תמיכה ממנה סכנה עצומה לשארית הפליטה ד' ירחם”. הגאון ר’ זעליג ראובן בענגיס (תרכ”ד – תשי”ג, 1864-1953), נולד בשניפישוק (על יד ווילנא) והתפרסם כעילוי כבר מגיל צעיר. בגיל שבע עשרה החל ללמוד בישיבת וואלוז’ין אצל הנצי”ב, שכינה אותו “הש”ס החי”. בעודו לומד בוואלוז’ין, יצא שמו במהירות והוא התפרסם כתלמיד פיקח ומתמיד במיוחד. בשנת תרנ”ד (1892), נתמנה לרבה של בודקי, פולין, ובתרע”א (1911) היה לרבה של קלבריה, ליטא. בתרצ”ח (1938) עלה לארץ ישראל, שם שימש בבית הדין של העדה החרדית עד פטירתו. מחבר הספר רב הכרכים לפלגות ראובן. הגאון ר'  יעקב רווזנהיים (תר”ל- תשכ”ה, 1870-1965), נולד בפרנקפורט וחונך על פי דרכו של ר’ שמשון רפאל הירש, “תורה עם דרך ארץ”. כבר מגיל צעיר התמסר למען צרכי הקהילה היהודית המקומית, תוך שהוא גם משקיע מאמצים למען היישוב בארץ ישראל. היה בקשר אדוק עם ר’ יצחק אייזיק הלוי ויחד היוו תפקיד מרכזי בהקמת אגודת ישראל. בכנסיה הגדולה הראשונה בשנת תרפ”ג 1923, התמנה לנשיא אגודת ישראל (נשאר במשרה זו עד פטירתו), ובשנת תרפ”ט 1929, בכנסיה הגדולה השנייה, זכה לתואר מורינו. בשנת תרצ”ו 1936 נמלט מגרמניה הנאצית ועבר לאנגליה, בה התגורר עד שנת תש”ב 1942, שאז עבר לניו יורק. בשנת תש”י 1950 עלה לארץ ישראל. הקדיש את כל חייו למען צרכי עם ישראל והוחזק בהערצה עצומה. דף אחד, שני צדדים 28 על 22 ס”מ מצב טוב