בידספיריט | תגלית: קונקורדנציה ”מאיר נתיב”, עם

תגלית: קונקורדנציה ”מאיר נתיב”, עם חתימת ועשרות הגהות בכת”י רבי וואלף היידנהיים - ניקוד מילים בלשון ארמית על פי דקדוק! ספר מאיר נתיב, ”הנקרא בלעז קונקורדאנסיאש” – קונקורדנציה לתנ”ך, מאת רבי יצחק נתן. באזל, דפוס אמברוסיאו פרוביניאו, שמ”א [1581]. דגל מדפיס גדול ונאה במרכז דף השער ובדף האחרון. בין דפי הספר כמה עשרות הגהות בכת”י החכם המדקדק הגדול רבי וואלף היידנהיים, בעל המחזור 'רעדלהיים' המפורסמת. בגליון הספר רשם רבי וואלף מלות ארמית לצד המלות בלשון הקודש, אם ניקוד הנכון על פי דקדוק. הגהות אלו המה מעין חיבור על דקדוק לשון ארמית, הלוטה בערפל ולא נתבאר הרבה בספרי חכמת הדקדוק! החכם רבי וואלף מפורסם עם רב גוברי' בחכמת דקדוק לשון הקודש, אבל כמו כן היה בקי נפלא בחכמת הדקדוק של לשון ארמית, וכידוע במחזור רעדלהיים ליום הכיפורים, האריך לתקן ולהעמיד נוסח 'כל נדרי' שהוא בלשון ארמית על הנכון, וראה מה שהעיד עליו הג”ר רבי משולם ראטה, 'עד שקם החכם המדקדק רבי וואלף היידנהיים ז”ל, וגלה כל תעלומות הנוסח הזה ע”פ דקדוק לשון ארמית אשר היתה באמנה אתו', [לעמלים בתורה עמ' 16]. החכם המובהק רבי בנימין וואלף היידנהיים ז”ל (תקי”ז - תקצ”ב), היה תלמידו של הגאון רבי נח חיים צבי ברלין זצ”ל אב”ד אה”ו בעל 'עצי אלמוגים', ושל הגאון רבי יוסף שטיינהארט זצ”ל אב”ד פיורדא בעל 'זכרון יוסף'. יצירתו הראשון היתה ספר הדקדוק 'מאזניים' לרבי אברהם אבן עזרא שהדפיס בדפוס שהקים באופיבאך, ועיטר הספר עם הערות והארות. חיבור זו רכש לו שם טוב כתלמיד חכם מופלג בעל שיעור קומה מושלם בחכמה ומדע. מאופיבאך עבר רבי וואלף לרעדלהיים, שמה ייסד בשנת תקנ”ט בית דפוסו שהיה מפורסם בעד איכות ויופי הדפוס. תחילת מעשהו ברעדלהיים היתה הדפסת המחזור 'רעדלהיים' הנודע, גילת הכותרת של יצירותיו. בהקדמתו מתאר רבי וואלף את מטרות המחזור: א] להגיה נוסח הפיוטים בהגהה מדויקת על פי דפוסים ישנים וכתבי יד מוקדמים. ב] תורגם הפיוטים ללשון המדוברת שפת אשכנז. ג] ציון מקורות לדברי הפייטן המיוסד על מאמרי חז”ל. רבי וואלף השקיע בה מיטב כוחותיו, והוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן, ויהי אך יצא יצא מבית הדפוס הכה גלים בעולם היהדות, ועד מהרה הפך המחזור לספר יסוד, ובחייו [משנת תקנ”ט עד תקצ”ב] כבר הדפיס שמונה מהדורת של המחזור. הערצה רבה הראו גדולי הדור לרבי וואלף ולחיבוריו, ובפרט למחזור שלו, כמו שנראה מהסכמות הנלהבות שנתנו גדולי הדור למחזורו, ביניהם הגאון בעל 'הפלאה' ובעל 'עצי אלמוגים' ועוד. הבולט ביותר הוא תשובתו של מרן ה'חתם סופר' זצ”ל [חושן משפט סימן ע”ט] משנת תקפ”ג, לאחר שהדפיס מדפיס אחד מחזוריו של רבי וואלף בלא רשותו, כותב ה'חתם סופר' בחריפות דאסור להשיג גבולו של רבי וואלף במשך חמש ועשרים שנים, 'החתם סופר' כותב בתוך דבריו, ' החכם השלם מו”ה וואלף היידנהיימר שיחיה, שנודע לי מהגאון מחנה לוי ז”ל, כילה כמה זמנים בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז, ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע'. בין ספרי מרן החתם סופר מבצבץ הערצה רבה לרבי וואלף, ואף מזכיר מדברי תורתו בהרבה מקומות, ובכל מקום שמביאו מכנהו החכם רבי וואלף היידנהיים. להלן שני מקומות שמביא החתם סופר מפירושי מחזורו, בשו”ת [ח”א סימן ט'], 'קושיא גדולה ועצומה היא, וכבר נתקשו בה רבני קשישי טובא …, ולא שמעתי ולא ראיתי בזה תירוץ הגון, עד שמצאתי מה שכתוב החכם מו”ה וואלף היידענהיים בפי' המחזור בהפטרת יום א' דר”ה, והנה אמת נכון הדבר. בקובץ תשובות [סימן מ”ח], מביא מה שהקשה הגאון רבי חיים נח צבי ברלין בעל 'עצי אלמוגים' לרבי וואלף על אחד הפיוטים, ורבי וואלף השיב לו תשובה מספקת, וחתם סופר מביא תירוצו ומסיים, 'ודפח”ח ומורי בהפלאה קלסיה'. 35.5 ס”מ 800 עמ' מצב טוב, כתמים, קרעים קטנים לדף השער, כריכה עתיקה.