בידספיריט | ישועות יעקב. זאלקווא, תקצ”ו [1835].

ישועות יעקב. זאלקווא, תקצ”ו [1835]. מהדורה ראשונה. חתימה והגהות מהגאון רבי יואל אונגאר אב”ד פאקש. ישועות יעקב, חיבור גדול על 'שולחן ערוך', הכולל: חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין רבה של למברג וגדול רבני גליציה. עם פנים השלחן ערוך. מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי המחבר. הגאון רבי יואל אונגאר אב”ד פאקש נולד בשנת תק”ס, היה מתמיד וגאון גדול. למד בישיבת פרעשבורג אצל מרן בעל ה”חתם סופר”, וכן אצל הגה”ק ר' מרדכי בנעט. לאחר נישואיו לא רצה ליהנות מכתרה של תורה, על כן עסק במסחר. אך עם הפסידו את כל כספו, הסכים לקבל עליו את הרבנות בעיר פאקש. בפאקש היה לו ישיבה גדולה, אליה נהרו בחורים מכל רחבי הונגריה. נפטר ביום י”א טבת תרמ”ו. התפרסם על שם ספרו ”שו”ת הריב”א”. הגאון רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג אב”ד גרוסוורדיין (תקס”ד-תרל”ט) מגדולי וחשובי תלמידי החתם סופר. היה ממקורבי ואהובי החתם סופר, אהבתו לרבו לאין שיעור, משנת תקצ”ח כיהן כאב”ד יעמרינג, לאחר מכן אב”ד פרויענקירכען, משנת תר”ד אב”ד פריישטאטא, ומשנת תרי”ג אב”ד גרוסוורידיין עד לפטירתו. בנו רבי יהדה ליב לנדבר אב”ד סעדעאלאם. חתניוו: רבי יוסף אלעזר רוזנפלד אב”ד פריישטאטא, רבי משה דיאמנט אב”ד טרעטשיןף, רבי יהודה ליב לעב, רבי אברהם הכהן רפפורט, רבי שמחה ברודי ורבי שמעון בעער. היה אומר חידושים ושמועות מפי רבו ה'חתם סופר' תדיר. ואף פעם אחת החתם סופר ביקש ממנו מחילה בפני כל הישיבה, לאחר שדחה את קושייתו בשיעור ואח”כ שם לב כי קושייתו קושיה חזקה. נסמך על ידי רבו. והתכתב עמו רבות גם בדברי תורה וגם בעניני הרבנות. (החת”ס ותלמידיו עמודים רפה-רפח). ספר זה היה למראית עין המומחה המפורסם הרב שמערל ציטראנענבוים שליט''א שאישר שחלק מן ההגהות הם בודאי כתי”ק של הגאון רבי יואל אונגאר אב”ד פאקש. חלק יורה דעה: [1], סא; לג;[1] סה; לא דף. שני שערים. 34.6 ס”מ מצב כללי טוב מאוד, מעט נקבי עש.