בידספיריט | סגולה! בת עין להרה”ק רבי

סגולה! בת עין להרה”ק רבי אברהם דוב מאווריטש, זיטאמיר, תרכ”ט. ספר הקדוש בת עין חיברו הרה”ק רבי אברהם דב מאווריטש. זיטאמיר, תרכ”ט המהדורה המיוחדת עם ההסכמות הנדירות מאת הרה''ק רבי אהרן מטשארנאביל, והרה''ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס זיע''א. בהסכמות מברכים הצדיקים את כל הקונים בשפע ברכות ברוחניות ובגשמיות, ומברכים את הקונים בברכות רבות בעשירות להם ולזרעם. כידוע בגלילות וואהלין ורוסיה ובפרט בחצרות בית טשערנאביל [ראחמיסטריווקא, טאלנא, סקווירא, טשערקאס, הארנסטייפל, טריסק] וכן בענף בעלזא ורוז'ין, כמעט לא כתבו האדמורי”ם הקדושים, הסכמות לספריהם, הסכמות מעטות שכתבו כ”ק האדמורי”ם הקדושים - ערכם לא יסולא מפז. האדמו”ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ”ה-תר”א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב”ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו ”הרב הקדוש מאווריטש”. בשנת תקצ”ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ”ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט”א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - ”חבי רגע עד יעבור זעם”]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר”א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש ”בת עין” נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. [3], קלח דף. 20.5 ס”מ. מצב טוב, כריכה ישנה