בידספיריט | הרג את היצר הרע” –

הרג את היצר הרע” – ושב הכהן, ליוורנו, תקמ”ג – הקדשה בחתימת יד קדשו של המחבר הקדוש 'החסיד מאמשטרדם' הי”ד. מהיחידים בעולם!   ספר ושב הכהן, קבלה. דרוש וסוד הצירוף, מהגה”ק רבי אברהם הכהן מלאסק 'החסיד מאמשטרדם' הי”ד, ליוורנו תקמ”ח – מהדורה ראשונה .   בין הסכמת לספר בולטת הסכמת הגאון רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים', בו משבח את הגאון המחבר וחיבורו בתארים מופלגים ”...עבר עלינו  איש קדוש  שלוחא דרחמנא מירושלים.. העומד בצדקתו הרב המופלג לו עשר ידות.. ונתפרסם בקרב ישראל.. ובספר  הזה נגלו דברים פנימיים לא שפתם עין  רואה וקורא אני עליו המקרא הזה תפוחי זהב במשכיות כסף ..”.   בשער הקדשת המחבר הקדוש ”..מתנה להאי גברא רבא ויקירא  מנאי הק' אברהם הכהן שד”ר מירושלים תובב”א    ב”ה וחשב ח'ל'ה' בתוך ח'ל'ה '...”.   חל”ה ראשי תיבות של  שמות ספריו ו ח ' שב לו הכהן ו ל ' בש הכהן ו ה ' עריך הכהן. (וכך נהג לחתום גם במקומות נוספים, ראה מש”כ בפענוח חתימותיו ב'אור ישראל', גליון נט עמ' רנה) .   הגאון המחבר הק', כנראה נתן במתנה את הספר לאחד מחכמי הספרדים (שרבנו נסע רבות בארצותיהם כשד”ר) ולכן כתב רבינו את הקדשתו בכתב גדול וברור ואת האות ב' בכתב כתיבת רש”י למען יבין הקורא, או אולי נשתרבב אות זו כקבועה בכתיבתו כיון שהתרגל כך בשנותיו הרבות בארצות בני ספרד .   הרג את היצר הרע – מעשה ממוהרנ”ת בספר חיי מוהר”ן (אות תקנ”ג ס”ק ק”י) כתב מוהרנ”ת  את אשר הגיד לפני רבינו נחמן מברסלב בענין זה . ”... פעם אחת סיפרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם  שהיה מפורסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרמיניץ בחזרתו מארץ ישראל וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע .  השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כך וכך .   כי החסיד הנ”ל התענה הרבה מאוד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת ..”.   והוסיף שם המו”ל ”...אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם, שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל, רק לידע ולהאמין שכל דבריהם אמת וצדק ונאמנים דבריהם וכו .. ”.   הגאון הקדוש רבי אברהם הכהן מלאסק 'החסיד מאמשטרדם '   הי”ד  (נפטר בתקנ”ט), גאון גדול וקדוש אשר התפרסם בכל קצוות תבל בגודל קדושתו וכוחותיו העילאיים, נהג לצום משבת לשבת וללמוד ברציפות שעות רבות בעמידה במשך ששים רבות. מסופר שכששהה בברלין הגיעו כל חכמי המדע והרפואה בעיר לבחון את דבר הפלא, אדם שחי ללא מזון משבת לשבת (עיר לסק וחכמיה עמ' יז). רבות סופר על ידי גדולי הדורות על גדול צדקתו וקדושתו ובפרט על סיגופיו . כיון ששימש כשד”ר עיר הקודש הן לארצות ספרד והן לארצות אשכנז. הנהגות המופלא של 'תענית משבת לשבת' נזכרת בספריהם וכתביהם של כל חכמי כל הארצות, ביניהם חכמי תוניס, איטליה, וארצות אשכנז ”.. הוא אברהם בצדקתו מתחילתו ועד סופו, כאשר לי נאה להעיד ידעתיו בהיותי בק”ק  בראד ישב שם ימים רבים יותר משנה תמימה ועסק בתעניתו משבת לשבת ולמד בעמידה ובלילה לא נתן לעיניו תנומה וכן דרכו בהלוכו בקודש בכל מקום אשר בא ונסע למסעיו התנהג בפרישותו וקדושתו ..” (רבי צבי הירש מזאמושט בעל 'תפאת צבי'). בשובו לירושלים נהרג עקד”ה על ידי השלטונות הטורקים הי”ד. מחמת חובות הקהילה. מספריו הקדושים, וחשב לו הכהן, ושב הכהן, עין פנים לתורה .