בידספיריט | ספר יסוד. זה ינחמנו, על

ספר יסוד. זה ינחמנו, על מכילתא דרבי ישמעאל, אמשטרדם תע”ב, מהדורה ראשונה – עם הדף הנדיר!   זה ינחמנו, פירוש על מכילתא דרבי ישמעאל, לרבי משה פראנקפורט, אמשטרדם תע”ב, מהדורה ראשונה – עם הדף הנדיר!   בסטפנסקי ספרי יסוד מס' 124, נרשם שדף 3 חסר בעותקים רבים, לפנינו עותק עם הדף הנדיר.   הסכמות מגדולי דורו: מהגאון רבי שלמה אאיליון אב”ד אמשטרדם, ומגיסו של המחבר ה'מהרשש”ך אב”ד ורנקפורט [פרנקפורט דמיין] ועוד ז”ל. הגאון המחבר רבי משה פרנקפורט ב”ר שמעון פראנקפורטער. אשר רבינו החתם סופר מזכירו פעמים רבות בספרו בתואר מורי דודי , או דודי זקני... (רבינו היה חתנו של הגאון מהרשש”ך, אשר היה זקינו של מרנא החת”ס זלה”ה) היה גיסו של ה'מהרשש”ך זקינו של רבינו החתם סופר. הגאון המחבר היה דיינא רבה באמשטרדם ויסד שם בית דפוס בשנת תפ”א המחבר הוא המתרגם את ספר מנורת המאור באידיש בשם 'שבע פתילות' שהיה מקובל אצל נשים צדקניות בדור הקודם להגות בו. גם הוציא עוד ספרים חשובים ספר 'באר היטב' על חושן משפט. 'טוב לכת' על הלכות שמחות. הגיע לזקנה מופלגת ונלב”ע כבן ק' שנה רבינו החיד”א בשם הגדולים בערכו כותב מפי השמועה שזכה לראות שבעים נפש מיוצאי יריכו.   ******************************* בשער מופיעה חתימתו הארוכה של רבי ברוך צבי מאשקוביץ אב”ד פאקש 'בעזהי''ת ה''ק ברוך צבי הכהן מאשקאוויטש אב''ד ור''מ דפה ק''ק פאקש והגלילות יע''א ש' תש''ח לפ''ק'.   כמו כן מופיעים מספר חתימות של הישיבה בפאקש 'ישיבת בני דוד דק”ק פאקש יע”א' הרה”ג ר' ברוך צבי מאשקאוויטש ז”ל ( תרס”ז – תש”ן) נולד בעיר מאקאווא ביום כ' טבת תרס”ז לאביו מוה”ר דוד הכהן ז”ל חוטר מגזע מו”ה חיים הכהן ראפפורט זצ”ל אב”ד לבוב יצ”ו. למד אצל הקרן לדוד. ועד מהרה נתעלה על כל בני גילו ונעשה לארי שבחבורה ונבחר להיות ”הגבאי דחברה חריפות” ונהיה לתלמידו החביב של הקרן לדוד, יותר משבע שנים רצופות עדי הסתלקותו לגנזי מרומים בשנת תרצ”ג לפ”ק.חסיד נאמן, נסע ל”אהבת ישראל” בוויזניץ, ל”מנחת אלעזר” במונקאטש, לרבי אהרן מבעלז ובעיקר היה מקושר לרבי יואל מסאטמר. נודע כגדול בתורה בחסידות וביראה, היה רע וידיד נאמן להגאון מפאפא בעל ”ויחי יוסף”, ולהאדמו”ר מסאטמר בעל ”ברך משה”, עוד מתקופת בחרותם. קיים בנפשו טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון ונהנה מיגיע כפיו בפרנסה קלה ונקיה ושאר היום עסק בתורה ועבודה ולן בעומקה של הלכה והוסמך להוראה משמונה רבנים מובהקים גדולי הדור. אחרי המלחמה הנוראה כששבו שארית הפליטה, אודים המוצלים מאש הנורא, והגיעו קיבוץ חשוב לעיר פאקש, בחרו בו לקבלו לרב ואב”ד, וביום י”ז אלול ג' תבא תש”ז בא למלאות כסא הרבנות דשם ויחן את פני העיר ותהי ראשית ממלכתו לייסד ישיבת בני דוד דפאקש ע”ש אביו, וכאשר לא זכה להבנות בפרי בטן, היו אצלו תלמידיו כבניו וכאב נאמן ורחמן היה עם תלמידיו. כעשר שנים ישב על כסא הרבנות דק”ק פאקש עד שנת תשי”ז, שאז נמלטו רוב יהודי אונגארן משלטון הקאמניזום בעת ההוא פנו אליו מעיר הבירה בודאפעסט, ששם עדיין היה קיבוץ גדול של יהודים לקבלו לראב”ד וכיהן שם כראב”ד ובשנת תשי”ט עבר לעיר וויען הבירה, בחורף שנת תשי”ט, בתקוה לילך משם הלאה למדינת אמעריקא, מקום מגוריהם של רוב תלמידיו הנאמנים, וישב שם בוויען על התורה ועל העבודה ושם חיבר והוציא לאור את ספריו החשובים ”תנובות ברוך” ”משמרת צבי” ועוד. ולא נח ולא קשט עד שבעז”ה בשנת תשמ”א עזב את ארץ עסטרייך לבא לארה”ב, ושם מצא את נחלתו בב”פ שבברוקלין נ”י היכן שתלמידיו הכינו לו בית דירה ובית המדרש בקוראי שמו ”ביהמ”ד בני דוד דפאקש”. הגרב”צ זכה לשיבה טובה והאריך ימים ושנים, ובהיותו בן פ”ג שנה שבה רוחו לאלקיו בליל ששי אור ליום עש”ק ח' טבת תש”נ (קובץ תורני גינת ורדים - סיון תשע”א)   סטפנסקי ספרי יסוד מס' 124