בידספיריט | סידור חמדת ישראל - כוונות
סידור חמדת ישראל - כוונות האר”י הק' מכתבי רבי שמואל וויטאל, דפוס ראשון, מונקאטש תרס”א – הודפס ע”י הרה”ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש. סגולה! ” עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז, להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחא” (מתוך הסכמת האמרי יוסף מספינקא) סידור 'חמדת ישראל' עם כוונות האר”י ז”ל שסידרו רבי שמואל ויטאל - מחשובי סידורי הקבלה. מונקאטש, תרס”א. מהדורה ראשונה. יצא לאור עולם לראשונה על ידי הגה”ק ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש מכתב יד מכתבי רבינו שמואל וויטאל שהיה עוד בידי הגאון החיד”א ז”ל. הכת”י היה ספון אצל הרה”ק בעל דברי יחזקאל משינאווא ומסרו להגה”ק ממונקאטש להדפיסו. המחבר רבי שמואל וויטאל כותב בהקדמתו שהנוסח בסידור הלז הוא ''סולת מנופה מכוונת האריז״ל... ומובטח אני בחסד עליון שבאמצעות סידור זה תמלא הארץ דעה את ה׳...'' הסידור מעוטר בהסכמות חשיבות מגדולי הצדיקים הקדושים נ”ע שמאריכים בגודל שבח הסידור הזה, וסגולתה: הרה”ק ר' משה'לע שינאווער. הרה”ק הדרכי תשובה ממונקאטש. הרה”ק ר' משה'לע דעשער. הרה”ק בעל ערוגת הבושם מחוסט. הרה”ק האהבת ישראל מוויזשניץ. הרה”ק הדרכי תשובה ממונקאטש, הרה”ק האמרי יוסף מספינקא. הרה”ק הבני שלשים מקאסאן. הרה”ק ר' יודא צבי מדאלינא. ..................................... ............. סגולת הסידור! המוציא לאור הרה”ק ממונקאטש כתב בראש הסידור הקדמה ארוכה על השתלשלות כתב היד עד אשר יצא לאור עולם, ובה משבח מאוד את הנוסח, וחותם בברכה: ”זכות קדושת המחבר יגן עלינו בכל משאלותינו וכו' להפקד בפקודת ישועה ורחמים. ”ואף מי שאין לו עסק בנסתרות, עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז, להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה, בני חיי ומזוני רויחא” (בהסכמת הרה”ק ה'אמרי יוסף' מספינקא). ”שמסוגל לגוף ונפש להישמר מכל צער ונזק בהיות סידור הקדוש בביתו” (בהסכמת הרה”ק רבי יוסף מקאסאן בעל 'בני שילשים). ואכן מקובל אצל חסידים שהחזקת הסידור בבית מסוגל לשמירה. ..................................... ............. מצב טוב טוב מאד, [4], רע”ו דף. עותק שלם, יש עותקים עם עוד דפי הפרנומרנטן. מספר דפים באמצע רופפים מהכריכה עם קרע ללא חסרון בטקסט. כריכה מקורית בשדרה הטבעות יפות. עיין על הסידור: סידור חמדת ישראל להרש”ו - חלק בלתי ידוע, בתוך: מקבציאל, קובץ חידושי תורה, גליון כג, תשרי תשנ”ז, עמ’ שא-שה. הכותב מבחין בין חלק א של הסידור, שבו הגהות של ר’ שמואל וויטאל והוא מבוסס על ”שער הכוונות” (בקיצור) לבין חלק ב, שאין בו הגהות של ר’ שמואל וויטאל והוא מבוסס על ספר אחר, ”הקרוב ללשונו של ספר פרי עץ חיים”. לדעתו חלק ב של הסידור הנוכחי אינו חיבורו המקורי של ר”ש וויטאל, והחיבור המקורי נמצא עדיין בכתב-יד..״