בידספיריט | ספה”ק בית אהרן - מהדורה

ספה”ק בית אהרן - מהדורה קמא של המהדורה הראשונה. בראדי, תרל”ה. וריאנט של ספר יסוד חסידי מהעותקים הבודדים בעולם. מאמרים על התורה ומועדים ועבודת ה'. ליקוטים, הנהגות ואיגרות, סדר היום ואזהרות קודש. מאת אדמו”ר הרה”ק רבי אהרן מקארלין. מאמרי תורה, אגרות והנהגות בדרך החסידות מאת צדיקי וקדושי קארלין-סטולין: רבי אהרן ”הגדול” (ב”ר) יעקב מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני, ”הזקן”), ובנו רבי אשר (השני, ”הצעיר”). עיקר הספר מאת רבי אהרן ”הזקן”.   בראדי, תרל”ה. בדפוס המשובח של ר' משה ליב הארמעלין.   בראש הספר נדפס הזמר הנודע לשבת ”י-ה אכסוף” שחיבר רבי אהרן הגדול מקארלין. קיימים שינויים בין הנוסח הנדפס כאן, לנוסחים הנדפסים בזמירות שבת המצויות.   וריאנט, ההדפסה הראשונית של המהדורה הראשונה, ממנה שרדו עותקים בודדים בעולם:   העותק הנוכחי הוא לא רק המהדורה הראשונה, אלא מהדורה קמא של המהדורה הראשונה, אשר ממנה נותרו עותקים בודדים בלבד. במהדורה ראשונית זו ישנם שינויים משמעותיים משאר עותקי המהדורה ראשונה, כולל שינוי בדף השער. בין השינויים ישנן גם השמטות של קטעים, בין היתר בכדי שה'מתנגדים' לא ילעיזו על החסידים בגללם. שינויים אלו לא היו מתגלים אילו לא נשארו עותקים בודדים מהמהדורה קמא שלפנינו [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים שונים שבוצעו במהלך ההדפסה (שהביאו גם לשינויים בין טפסים שונים של הספר), עיין: אברהם אביש שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה”ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ’ קלט-קמז].     חלק מהשינויים במהדורה קמא של המהדורה הראשונה הנוכחית: 1. בשער הספר חסרה השורה: ”גם דברים נפלאים ונשגבים מאת בנו, פה מפיק מרגליות….”. 2. מאחורי השער נדפס: ”להתודע ולהגלות שיש ת”י הסכמות מגדולי הדור וקדושי ארץ וגם מרבני ספרד שיחיו שלא להדפיס סה”ק הזה אבל לא הצגנום פה מפני הכבוד בענין המוקדם והמאוחר”. בעותקים אחרים של המהדורה ראשונה נכתבה התנצלות ארוכה יותר ולא נכתב הטעם הזה מדוע לא נדפסו ההסכמות - ”מפני הכבוד וכו'”. 3. הערות המו”ל בתוך הספר שצויינו בכוכב ונרשמו במאמר הנ”ל נמצאים בעותק שלפנינו. 4. בדף קמז, מופיע קטע חריף שהושמט בשאר עותקי המהדורה ראשונה. כנראה המו”לים חששו שהקטע הזה ישמש את ה'מתנגדים' להוצאת לעז על החסידים.   סטפנסקי, חסידות 82. מצב טוב - טוב מאד. שלם, דף שער רופף מהכריכה, בלאי בפינות דפים בודדים. כריכה מקורית.   המחבר, הרה”ק רבי אהרן מקארלין [תקס”ב-תרל”ב]: האדמו”ר הרביעי של חסידות קארלין. נקרא על שם ספרו שלפנינו ”הבית אהרן”. היה נחשב בזמנו לגדול האדמו”רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לוואהלין. נולד לרבי אשר מסטאלין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין, מייסד החסידות. חתן הרה”ק רבי מרדכי מקרעמניץ שהיה בנו של הרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בשנת תקפ”ז, בגיל 25, התמנה לאדמו”ר בקארלין במקום אביו. בשנת תרכ”ד עבר להתגורר בעיירה סטאלין הסמוכה.   ב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קארלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קארלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מענדל מוויטעבסק בטבריה. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם הרה”ק רבי דוד צבי שלמה בידערמאן האדמו”ר מלעלוב.