בידספיריט | מכתב מהגאון ר' חיים ברלין

מכתב מהגאון ר' חיים ברלין ומנהלי אוצר החסד קרן שמואל ע”ש ר' שמואל סלאנט להאשה הנדיבה נעשע מאנישעוויץ.  מכתב בקשה ביידיש להנדיבה מרת נעשע מאנישעוויץ (אשת הנדיב המפורסם ר' דוב בער מאנישעוויץ) שתשקיע בהקמת קרן קיימת באוצר החסד קרן שמואל.  ”כל חבר מקבל תעודת-חבר חתום ע”י המנהלים וחתימת רבינו הגאון הגדול רבי חיים ברלין שליט”א” בתחתית המכתב שלש שורות עם חתימת וחותמת הגאון המפורסם רבי חיים ברלין. בחתימת מנהלי הקרן. ******************************* החותם ראשון הרב שלמה גדול אב”ד ווארניאן . מאנשי סודו ועוזרו של הרב הגאון רבי יעקב יוסף חריף זצ”ל בוילנא בכל עניני התורה והיהדות ברוסיה, ואח”כ סייע למרן רח”ע זצ”ל. וגם בהיות כבר הרש”ג זצ”ל בירושלים לא נפסקה יחס הידידות וחליפת המכתבים ביניהם. כשעמדה שאלת הרבנות הראשית בעיה”ק ירושלים, בתור עוזר וממלא מקומו בחייו של הרב הראשי הגאון ר' שמואל סלנט זצ”ל עפ”י בקשתו המיוחדת היה רבי שלמה גדול איש הבינים בשאלה זו.  הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ”ב-תרע”ג) בנו של הגאון הנודע הנצי”ב מוואלאזין היה גאון אדיר השולט בכל מכמני התורה. היה מגדולי הרבנים ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. שימש במשרות רבניות חשובות ברוסיא כמו מוסקבה, קוברין, וואלאזין ויליסבטגרד. בוואלאזין גם כיהן כראש הישיבה יחד עם אביו לפני שנסגרה הישיבה בידי השלטון הרוסי. בתקופתו ברבנות מוסקבה גייס כספים רבים עבור ישיבת וולוז'ין, ובעזרתו הוקם בניין אבן מפואר שהרחיב את גודלה של הישיבה במקום בניין עץ שקדם לו. עם עלותו של אלכסנדר השלישי על כיסא המלוכה, החלו פרעות, גזרות וגירושים על יהודי רוסיה. בשנת תרמ”ב , יצאה הוראה לגרש את יהודי מוסקבה, הודיעו לר' חיים כי גם הוא לא יחונן ולא יוכל להישאר בעיר. באותה העת נפטרה זוגתו רבקה. כשנה לאחר פטירת אשתו, עזב ר' חיים את קהילת מוסקבה ועבר לעיר ביאלא פודולסק, שהייתה עיר בעלת אופי חסידי מובהק. בביאלא פודולסק נישא בשנית למרת טילא - בת הגביר ר' יצחק אייזיק שחור ממיר. לר' יצחק שהיה חסיד קוצק וגור, תלמיד חכם ועשיר (בנו, ר' נח שחור, היה חותנו של האדמו”ר מגור - ר' אברהם מרדכי אלתר בעל אמרי אמת). בביאלה לא הסכים ר' חיים לקבל את משרת הרבנות, אף שהוצעו לו. בתקופה זו כתב חידושי תורה רבים ושאלות ותשובות בהלכה. והתקרב לרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, והתכתב עמו רבות. חמש שנים ישב בביאלא, עד שנת תרמ”ט שבה נפטרה אשתו השנייה. אז עזב את ביאלא ועבר לוולוז'ין אל אביו הנצי”ב, שקרא לעזור בהנהלת הישיבה ובנשיאת העול הכספי. בשנת תרס”ו עזב את רוסיא ועלה לירושלים ששם נתמנה כרב ראשי משני למקהלות האשכנזים שם ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. לאחר פטירת הרב שמואל סאלאנט בשנת תרס”ט נשאר הוא במשרה זו בלבדו והתמסר במסירות לכל צרכיה המרובים. יחד עם זה עמד בראש הרבה ממוסדות החסד שבעיר והודות להתמסרותו בשבילן, היה ר’ חיים נערץ על כל החוגים השונים שבה. ”אוצר החסד קרן שמואל”, נוצר לכבודו ולזכרו של רבי שמואל סלאנט, הקרן עסקה בעזרה קונסטרוקטיבית לאנשים מכל סוגי הישוב הישן והחדש, ע”י עזרה לבני המעמד הבינוני בהלואות בלי רבית לבנות להם בתים בתשלומים נוחים בצורת שכר דירה במשך 12 שנה. על הגמ”ח ומנהליו ראו: ד”נ ברינקר, אוצר החסד קרן שמואל, ירושלים ת”ש.