בס"ד

בס"ד

''ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם''.

תגלית! ''כל חפציה לא ישוו בה'' – יגיעת ידיעת התורה של צדיקי בית גור לדורותיהם זיע"א.

   

הספר "מעורר זכרון", - סדר חזרה תמציתי על כל סדר נשים שבש"ס, נדפס בעילום שם,  משולב עם ספר "מאסף המחנות" - מראה מקומות על סדר הש"ס בספרי השו"ת מיוחס להמהר"ם חאגיז בעל 'משנת חכמים',

אלטונה תפ"ז - מהדורה ראשונה.

הגיות התורה מדור לדור בשושלת צדיקי בית גור זיע"א

בשער הספר: חותם קודשו של הגה"ק רבי ישראל אלטר בעל ה'בית ישראל' מגור זיע"א,  יש לציין שחותמתו זה המנוססת שמו ומתחתיו "גור קלאווריא" נדיר ולא מצוי ואולי הוא היחיד שנשרד עוד מתקופת מגוריו בפולין,

כמעט ולא ידוע על ספרים שנשארו לרבי עוד מתקופת מגוריו בפולין, שכן משם ברח משם בחופזה מיד משחית, ומשכך כשנמלט הרבי באוניה ראה לנכון ליטול עמו ספר קטן זה בכיסו, מה שמראה כמה היה חביב עליו ספר זה והגה בו תדיר אף בשנות הזעם, ''כל חפציה לא ישוו בה'' כפשוטו ממש!,

בדף הפורזעץ רשם הרבי בטהרת יד קודשו, לזכרון עולם,

"מכ"ק זקני השפ"א [השפת אמת] זצ"ל. ואולי עוד מהחדושי הרי"מ זצ"ל"

הרבי מעיד שהספר היה עוד שייך לזקנו הקדוש בעל ה'שפת אמת' ואולי אף למעלה בקודש לבעל ה'חידושי הרי"מ' זיע"א,

יתכן שביאור המילים "מכ"ק זקיני השפ"א" הוא שקיבלו מידיו הק' של השפת אמת בחייו בשחר ילדותו,

אמנם אין מן הנמנע שהספר הגיע מירושת זקינו ה'שפת אמת' לאביו בעל ה'אמרי אמת' ונתנו לבנו בעל ה'בית ישראל' עוד בחיי חיותו, למען ישקוד עליו תדיר – לפנינו אם כן ספר קדוש שהגו ושיננו בו כל צדיקי שושלת בית גור ועבר עד בעל ה'בית ישראל' זיע"א.

הרבי ה'בית ישראל' לא נהג לרשום על ספרים רישומים כלל, לפנינו ספר יוצא מן הכלל שהרבי ראה לנכון לכתוב את יחוסו לזכרון ללמד לדור אחרון, עדות נאמנה על עמל התורה ושקידתה.

אמר ר' פרנך אמר ר' יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם מאי אמר ה' אמר הקב"ה אני ערב לך בדבר זה מאי מעתה ועד עולם אמר ר' ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה. (ב"מ פה.)

מחברי הספר ומעלתו

ספר 'מעורר זכרון' נכתב כחיבור תמציתי  לחזרה על הש"ס, המחבר מזכיר עניינים מיוחדים, בדרך כלל מפירוש התוספות, מרוב סוגיות הש"ס על סדר נשים, ''..כי לעורר הזכרון למי שכבר בקי בגפ"ת..''. הספר כתוב בצורה תמציתית ומקוצרת המיועדת רק למי שבקי היטב בש"ס, וסתם אדם שיעיין בו יהיה לו ''כחלום בלי פתרון''. המחבר כותב שמי שיהגה בספר זה ''..יכול לחזור תלמודו בקל אפילו כל הש"ס בשבוע אחד..''.

 

את מחבר הספר מתאר בעל ה'כנסת יחזקאל' בהסכמתו 'כחד מחכמי קדם'. ומספר שהכתב יד היה ספון בבית ידידו והוא שכנעו להדפיסו. אותו חכם בעל הכתב יד הוסיף לספר את חיבורו 'מאסף המחנות', בו כתב מראי מקומות על סדר הש"ס מספרי השו"ת מה שדיבור בענין כל סוגיא וסוגיא.

אותו ידיד של בעל 'הכנסת יחזקאל' הינו כנראה הגאון המופלא רבי משה חאגיז בעל 'משנת חכמים', שהתגורר באותם שנים באלטונה, עירו של ה'כנסת יחזקאל', וידוע בשיטתו על חובת החזרה והשינון של גפ"ת והתנגדותו לשיטת 'הלמדנות והפלפול' ''..ואבויי על מבחר הזמן שמבלין הלומדים עם התלמידים בחילוקים וחריפות של הבל.. ואין גם אחד מלומדי תורה לשמה שישבח איבוד זמן זה, שהיו יכולין ללמוד וללמד כמה דפים מהש"ס ומהפוסקים, ולכן מצוה לשואלו דבר בסדר לימוד בנו שלא ירגיל אותו רק בגפ"ת..'' (משנת חכמים, ע"פ  דברי המהר"ל, מעלת התלמוד ס"ק ל"ג).

תגלית ועדות נאמנה על עמלת התורה ומסירתה מדור לדור כפשוטו ממש, אשר מי שיכניס בביתו ספר קודש זה ויהגהו בו תדיר, למען תמשך שישלתא דדהבא!

מצב טוב – טוב מאוד, שיקום אמנותי קל בדף השער, וכן שיקומים זעירים ב3 דף נוספים, בשני דף מעט בלאי בשוליים, כריכת חצי עור עתיקה נאה משוקמת, כתמים, נתון במארז עור מפואר ומעוצב.

''..רבי יהושע בן קרחה אומר, כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר..'' (סנהדרין צ"ט ע"א).