בידספיריט | מכתב ה'בית אברהם' ובנו מהרשד''י

מכתב ה'בית אברהם' ובנו מהרשד''י מסלונים ה'יונגער רבי' – דברים נוקבים נגד הר' קוק מכתב קודש מהרה”ק רבי אברהם וויינבערג זצוק”ל מברנוביץ, אל רבי שמעיה לוריא זצ”ל, מחסידי סלונים בטבריה -   תרצ”ב. מכתב בן 8 שורות מהאדמו”ר בעל ה''בית אברהם'' הרה”ק רבי אברהם וויינבערג זצוק”ל מבראנוביץ אל חסידו בטבריא רבי שמעיה לוריא זצ”ל תרצ”ב מכתב אישי ומשובב לב עם הדרכות בחסידות. וברכות מאליפות. ”המקום יהיה בעזרך... ויזמין לך שפע ברכה ופרנסה טובה שתוכל לעבוד ה' בכל טוב סלה” כל המכתב כתוב בכתי”ק וחתום בכתי”ק ”אברהם”. בצד השני של המכתב הוסיף בנו האדמו”ר רבי שלמה דוד יהושע ”המהרשד”י” מסלונים הי”ד בעל ה'זכרון קדוש', (החתימה נקצצה). מכתב אל ר' שמעיה לוריא. עם דיונים פולמוסים על המערכה בירושלים בין הקנאים לאנשי הרבנות והר' קוק. ועל ענין משחק הפורים תרצ”ב הידוע שערכו צעירי אגודת ישראל בירושלים שעוררה סערה גדולה בעולם ”גין המשפט על קוק ”.....”הקול ישראל מחריש לגמרי לדעתי היא הלכה ואין מורין כן”...... ”והאמת נעדרת להבינם החילוק”. ומסיים המכתב עם ה'שארפייקט  הסלאנימאית [כידוע שהיה חריף ומשונן ביותר] ”לכתוב חסידות האלט איך ערשט נישט דערביי לכן מלאתי הגליון בפוליטקה אי”ה כשירחיב ה' גבולי אכתוב כרצונך ועכשיו הי' שלום ומבורך וטוב ......, מתוכן המכתב משתקף ומתבהר (למי שלא יודע עד הנה) השקפתם הקנאית של צדיקי בית סלונים עוד במושבם בבראנוביץ, הבלתי מתפשרת והבלתי מעמדת פנים יפיפיות כלל וכלל.  תגלית זו מבררת מחדש את זהותה ודרכה של חסידות סלונים במשך הדורות. הרה”ק רבי אברהם ויינבערג, בעל ה”בית אברהם” (תרמ”ד-תרצ”ג), נולד לאביו היה האדמו”ר מהר”ש מסלונים הדברי שמואל. מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם ויינבערג (הראשון) בעל ה'יסוד העבודה', מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. רבי אברהם נישא בשנת תרס”א לבתו של האדמו”ר רבי צבי הירש מלומאז'-קוצק, נכדו של רבי מנחם מענדל מקאצק. חסידא ופרישא. החל להנהיג את חסידות סלונים בשנת תרע”ו. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החל לקומם את הריסות החסידות מחדש. בשנת תרע”ח ייסד בברנוביץ, יחד עם ידיד נפשו הגה”צ רבי משה מידנר, את ישיבתו החשובה ”תורת חסד”, ישיבה שמיזגה שיטת לימוד ליטאית יחד עם עבודת ה' בלהט הנפש בדרך החסידית. עד לשנת תרפ”ט התגורר בביאליסטוק, ומשנת תרפ”ט עבר להתגורר בברנוביץ.עם התמנותו לאדמו”ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. בין חסידיו בארץ נמנו רבי משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים - מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ווערנער ועוד רבים. ספרו בית אברהם ידוע ברוב עמקותו במחשבת החסידות. עיקר פרסומו בעולם ולדורות הייתה עבודת ה' שלו בתפילותיו ובשולחנותיו שערך, שהיו בסערת נפש ובדבקות עילאית עד כלות הנפש. תפילותיו ושיחותיו הקדושות השאירו רושם על נפשות השומעים עד יומם האחרון, וכתיאור תלמידו ה”נתיבות שלום”: ”כל מאמר שהיה יוצא מפי קדשו בקדושה וטהרה היה כהסתערות על האויב הפנימי, שאם אבן הוא נמוח. היה מזעזע כל פנימיות נפש רוח ונשמה עד כליות ולב, היה מחולל מהפכה נפשית ומאיר עיני הולכי חשכים ואין נוגה להם, באור חיי קדושה, באור שבת קודש, באור תורה ואמונה”. מפורסם היה בקדושתו וטהרתו ובפרישותו המוחלטת מענייני העולם הזה, כעדותו המפורסמת של הגה”ק רמ”ח סלונים: ”שפטפט ביצרו וכו'.   הרה”ק רבי שלמה דוד יהושע ויינבערג האדמו”ר הצעיר מסלונים הי”ד. (תרע”ג-תש”ד). בן הרה”ק בעל ה”בית אברהם”. חתן האדמו”ר רבי יצחק מנחם מנדל דאנציגער – ה”עקידת יצחק” מאלכסנדר. התמנה לאדמו”ר והוא בן עשרים בלבד, לאחר פטירת אביו בפתאומיות. תחילה סירב להנהיג את העדה, אך לאחר שקיבל מכתבים תקיפים ונחרצים מראשי חסידות סלונים בארץ ישראל, בהם הגה”צ רבי משה קליערס אב”ד טבריה, בעל ”תורת הארץ”, רבי מרדכי חיים סלונים (ר' מוט'ל) וה”ברכת אברהם”, בהם הם פוקדים ומפצירים ברשד”י לקחת את הנהגת העדה לידיו, על אף גילו הצעיר, קיבל בהכנעה ובלית ברירה את פקודתם. ונותר במקום מגורי חותנו האדמו”ר מאלכסנדר. אך לאחר שנתיים בא לברנוביץ ולמרות גילו הצעיר כל זקני החסידות קיבלו את מרותו. שם הנהיג את חסידי סלונים וחסידיו היו קשורים אליו בעוז, עד שעלה על קידוש ה' בידי הנאצים. כיהן כנשיא הישיבות ”תורת חסד” בברנוביץ וישיבת ”אור תורה” בטבריה. כמו”כ התמנה לנשיא ”כולל רייסין” שבטבריה. סיפורים מופלאים ומרגשים מסופרים עליו על עבודתו את ה' במסירות נפש ובאש קודש, הן בתקופת הכיבוש של הקומניסטים, והן בהיותו מאוחר יותר בגיטו בברנוביץ ובמחנה העבודה. חסידיו המסורים שהצליחו להשיג עבורו סרטיפיקט, קבלו ממנו מכתב קצר בשנת תש”א, בה כתב להם: ”אפשר טעיתי מה שנשארתי בפה, אבל מה אעשה כי טפלי תליי בי, וד”ל”. לימים קובצו מכתביו ושרידי דברי תורתו בספר ”זכרון קדוש”, ע”י ידיד נפשו החברותא שלו כ”ק אדמו”ר ה”נתיבות שלום” מסלונים.   מקבל המכתב הרה”ח ר' שמואל שמעיה לוריא מעיה”ק טבריה. מגדולי חסידי ועסקני חסידות סלונים, אגודת ישראל, חינוך עצמאי ובית יעקב בארץ ישראל.   1 דף, כתוב משני צדדיו, מצב טוב.