בידספיריט | בס”ד

בס”ד -   ”חד קדוש בדרא” [לשון רבינו האוהחה”ק]   אגרת להחכמים שבתפוצות המערב מאת מרנן רבנו שמואל אלבאז וגדולי מרוקו   פולמוס רבנות העיר צפרו – אגרת חריפה מאת מרנן רבנו שמואל אלבאז וגדולי מרוקו – היסטורי! בו מפרט בארוכה את השתלשלות הרבנים לבית משפחת בן חמו, והנהגתם ורבנות בעיר צפרו, וכותב בחריפות על מי שבא להשיג גבולם ברבנות העיר, ואף ניסה להטעות את רבי שמואל אלבאז עצמו וחברי בית דינו ד'פאס. מכתב מחכם החכמים רבנו שמואל אלבאז אל חכמי צפרו הפותח ''ראשי אלפי ישראל המה החכמים השלמים שבתפוצות המערב יש”ץ''.   ..הגד הוגד לנו שנשלחה מצפרו יע”א לפני חכמי המערב שאלה מזויפת מבעל דבר שעשה עצמו כשואל על ראובן ושמעון דעלמא כאילו אין הדברים מגיעין אליו. ומיוסדת ע”י עדי שקר חדשים מקרוב באו... ומיד פסקנו לו מה שהורנו מן השמים לא מאומד ולא משמוע' אלא מה שבעינינו ראינו ומה שנודע לנו ידיעה נאמנה... ולית דמשגח כי אין אלהים שופטים בארץ ואין איש שם על לב מאנו לשוב מאנו קחת מוסר לקבל עליהם את הדין ולא זזו עד גנבו דעת קצת מחכמי ישראל ע”י עדי שקר שהעידו לשנות את הידוע לנו ונתנו חרב בידם להרגו ופעלו ועשו מה שאין האזן יכולה לשמוע ואין הדעת יכול לסבול... ומזה נמשך להם מה שבקשו ורצו לעקור ג”כ כבודו של החה”ש... ועיני כת”ר יחזו יבחנו לבחור בטוב להחזיר עטרה ליושנה ושבו בנים לגבולם ולא תסוב ... באותה הנאה לבניהם אחריהם וגם הם יקחו חלקם (מההתחלה ע”כ עמוד מלא וחצי הכל בכתי”ק הרשב”א) כאשר בתחלה וכן המנהג פשוט נאם החותמי' בסיון ש' התק”ט ליצירה בפאס יע”א (השורה הזאת האחרונה בכתי”ק היעב”ץ): יעקב אבן צור     שמואל אלבאז   [והוסיפו בשנית לחזק פסק הדין בדברי הלכה וחתמו בשנית.]   (מכאן כתי”ק היעב”ץ) והנה לשון הרמב”ם ה' הלכים פ”א דין ז' מבואר שכיון שזכה אדם באיזו שררה זכה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות......תפח רוחן האומרי' כן דלדעתם לכשיבא מלך המשיח אין להם חלק שהרי דוד המלך וכל זרעו אתו כבר פסקה שררתם זה כמה דורות ונמצא האומרי' כן אין להם חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי אבל אנחנו לו אני מצפים ולישועתו אנו מחכים ובכל יום אנו מתפללי' את צמח דוד עבדך וכו' ובברכת המזון אנו אומרי' ומלכות בית דוד משיחך תחזירנה למקומה באופן דלקושטא דמילתא לא היה הפסק כלל ......נאם החו”ת סיון תק”ט בחדש שניתנה בו תורה ש' לא יומתו אבו”ת על בנים לפרט האלף הו' והכי דרשינן לה לא יומתו אבות ולא יתבטל כחם.......ותפארת בני' אבותם ושלום שנית יעקב אבן צור       שמואל אלבאז   [ועליהם נוספו בארוכה   דברי רבנו יעקב בן יוסף מלכא.] ערבים עלי דברי דודים פי חכמי' חן................ והשלום מאדון השלום כחפץ נאמן אהבתם דורש שלמים וטובתם חותם בש”ש טו”ב ביום ר”ח תמוז שנת באמונת”י לפ”ק פה תיטוואן יע”א      ע”ה יעקב בן יוסף מלכא   [ועליו נוספו דברי רבנו שלמה אבודרהם ורבי מימון אדהן] ... באמת נוראות נפלאנו ...... החותמים לכבוד האכסניא של תורה ביום ר”ח תמוז .... בשנת זכר חסדו ואמונת”ו לפ”ק וקיים שלמה אבודרהם - מימון אדהן   (מכתב פולמוסי זה נדפס בשו''ת משפט וצדקה ביעקב ח''א סי' מ''ז).   ******************************************** ****** יחיד בדורו רבינו שמואל אלבאז הרשב”א מפאס. יחוסו רבי שמואל אבן אלבאז המכונה הרשב”א מפאס [תנ”ח - תק”ט] מגדולי חכמי ודייני מרוקו, מקובל ומשורר, נולד בפאס לאביו רבי יצחק זצ”ל [חכם כולל שארבעה חלקי שו”ע היו שגורים על לשונו.] משפחת ו, משפחת אלבאז היתה מהמיוחסות שבמשפחות מגורשי ספרד, ובשנת תכ”ח נדדה המשפחה מצפרו לפאס. בהיותו כבן חמש, נפטר אביו הגדול. רבותי ו היו ככל הנראה רבי יהודה בן עטר ורבי שלום אדרעי, עמד בראש הישיבה בפאס והעמיד תלמידים רבים גדולים וחשובים, ומכל רחבי מרוקו נדדו אליה תלמידים רבים. בין תלמידיו בני הישיבה הוכרו לימים רבי יוסף בן סאמון זצלל”ה, רבי אברהם מנסאנו זצלל”ה ואחיו רבי אליהו מנסאנו זצלל”ה, רבי שם טוב אבן אמוזג זצלל”ה, רבי אליהו צרפתי זצלל”ה, רבי שם טוב גבאי זצלל”ה ועוד. אחי נועם בסביב ות שנת תצ”ב הגיע מעיר סאלי רבינו אור החיים הק' בדרכו לארץ ישראל לפאס. ושם מצא את שאהבה נפשו הלא הוא רבינו שמואל אבן אלבאז והחל ללמוד אתו עמו בישיבתו הק'. כמו שכתב עליו רבינו האור החיים הק' בספרו פרי תואר [בסי' קי”ד ס”ק ו']    ודקדק חד קדוש בדרא, אחי נועם, אשר בו מצאתי נחת רוח בתורה וביראה בהיותי בעיר פאס, ה”ה כמוהר”ר שמואל בן אלבאז יצ”ו, גדול המערב. ובלימודם יחד חיבר הס' פרי תואר כפי שכותב רבינו האור החיים הק' בפתיחת ספרו: והמתקתי סוד עם רב ועצום, יחיד בדורו, גדול הרבנים, חכם החכמים, הדיין רבי שמואל בן אלבאז, ה' ירומם כסא תורתו, אשר לבש מ”ח דברים שהתורה נקנית בהם. ולא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר; והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם 'אחי הרשב”א'.    על הדין כאשר נקרא רבינו רבי שמואל אבן אלבאז להצטרף כדיין בבית הדין הגדול של עיר פאס לצד רבותיו רבי יהודה בן עטר זצוק”ל ורבי שלום אדרעי זצוק”ל רבי אברהם עלאל זצוק”ל ורבי יעקב אבן צור זצוק”ל המכונה היעב”ץ. והחל לישא עול הציבור על שכמו, מינה את רבינו האור החיים הק' לראש הישיבה ומסר לו את תלמידיו ללמדם תורת ה'. ושמואל בקוראי שמו רבינו האור החיים הק' משבחו לשבח בתהילה נוראית [כפי שכותב בספרו פרי תואר בסי' לב ס”ק ו'] חד רחימא דקודשא בריך הוא, חד בדריה, ה''ה הרב כמוהר”ר שמואל בן אלבאז יאיר נרו אתי עמי בסברא זו. כפי הנראה היה רבינו רבי שמואל אבן אלבאז בעיני רבינו האור החיים הק' המופלא והקדוש בדורו שאין בדומה לו ובהילוליו את רבינו רבי שמואל אבן אלבאז כותב עליו לשונות מדהימים ומרעידים אלו ”יחיד בדורו”. ”חכם החכמים”. ”רב ועצום”. ”לבש מ”ח דברים שהתורה נקנית בהם”. ”חד רחימא דקודשא בריך הוא”. ספריו מחבר ספר ויאמר שמואל,