בס"ד

"אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"

חידו ש בעולם! התגלות מאור הגנוז לצדיקים מתורת הבעש"ט הק' ותלמידיו. מאמרי תורה חדשים שלא שזפתן עין הדפוס

מאור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש,

מהמגיד הגדול ממעזריטש,

 ומהרה"ק הבארדיטשויבער רב,

ואחרון חביב קטעי המשכים חדשים

מספה"ק נועם אלימלך

נכתב בכתי"ק של חד מתלמידי המגיד הק'

בחיי רבן של ישראל רבי ר' אלימלך מליזענסק זצוקללה"ה זיעועכי"א. בשנת תקמ"ג

בתוך הכתי"ק

בהספר כתי"ק זה נחקק עליה למעלה מחמש מאות ארבעים מאמרי תורה ממייסדי החסידות רובם מהמגיד הגדול ממעזריטש.

ביניהם נמצא כתובים יותר משבעים מאמרים. חידושים שלא נדפסו עדיין עלי ספר ושאינם בנמצא כלל, ומופיעים לראשונה רק בכתב יד זה,

[מה שעלה מבדיקה שנערך בכל ספרי המגיד הק' וגם בהספר שיצא לאור לאחרונה מתוך כת"י ע"י מ' גנזים מאוצרותיו של הנה"ח רא"י מאנדל בשם 'דברות המגיד']

וגם יש לציין שגם במאמרי תורות שנדפסו ישנם בכתי"ק זה תוספות ושינויים שלא נדפסו מעולם השופכים אור לבהירות התורות

[כמבואר באר היטב במכתבו של המומחה וחוקר החסידות ר' שלמה לבנברוין על כתי"ק זה

וממכתב החוקר החסידות רבי יהושע מונדטשיין ע"ה על גודל אוצר כת"י זו]

מהחי דושים הבולטים בכתי"ק זה

שבתוך הכת"י בין תורת המגיד נמצאים כתובים חקוק עלי ספר שבע תורות (על פר' קרח, ולאחר מכן על הסדר מפר' תרומה עד פר' כי תשא) מרבן של כל ישראל רבי ר' אלימלך מליזענסק שנמצאו בתוך ספרו נועם אלימלך שנדפסו באותו סגנון, וחלקן כתובים ממש כלשון הנדפס,

 [שנכתב כבר בחיי רבינו רבי ר' אלימלך בשנת תקמ"ג כמה שנים לפני שיצא לאור ספה"ק נועם אלימלך שי"ל לראשונה בשנת תקמ"ח] 

יש לציין שבתוך הכתב יד ישנם שינוי לשונות והוספות חדשות להתורות שלא נדפסו בספה"ק נועם אלימלך.

א נייע שטיקל מספה"ק נועם אלימלך

ובמיוחד יש  קטע שלם חדש המשך למאמר תורה על הפסוק צדיק מושל ביראת אלוקים שנדפס בליקוטי שושנה, אשר בהכת"י ישנו קטע חדש שלם המשך המשלים להתורה הנ"ל. שנכתב בחיי רבינו רבי ר' אלימלך בשנת תקמ"ג.

מבין המאמרי תורה מהצדיקים הקדושים שלא ידועים כלל, נציין:

בדף ל"ו ע"ב באה"ד בראשית ... והקשה הרב"ש [הרב בעל שם] האיך שייך ב' ראשית אם בא' הי' ראשית לא שייך דבר ב' ....

בדף כ''ח ע''ב – כט ע''א, נדפסו חידושים מרבנו הבעש''ט הנדפסים ב'צוואת ריב''ש', בין השיטין ישנם קטעים לא ידועים, וכן ישנו קטע אחד שעד היום היה מיוחס למגיד ממעזריטש.

בדף יח ע''ב, נכתב 'תורה' בשם רבנו הבעש''ט ''..בשם הבע''ש כל האוכלים אוכל אדם לרפואה דידוע שהתורה היא רפאות..''. שעד היום הייתה ידוע בלא שם אומרה, ונדפסה בספר שמועה טובה (דף ע''ד ע''א).

בדף פ ע''ב, מאמר בענין בצדק תשפוט עמיתך ''..ואמר הרב המגיד זצ''ל.. ושפכי דמים.. דהתפלה נקרא שפיכה..''. 'תורה' זו אינה ידועה כלל.

בדף כ ע''ב, פי' על הגמ' קל ש-ד-י שאמר לעולמו די, ובתוך הדברים מציין הכותב ''..כמ''ש הרב החסיד דק''ק זעליחוב [= רבי לוי יצחק מברדיטשוב] על המדרש..''. 'תורה' זו אינה ידועה כלל.

בדף מ ע''א, נכתב תורה בשם ''..מאדמ''ו דק''ק זעליחאב על פסוק שונא מתנות יחיה לפני שהם ג' סוגי' ב''א..''. 'תורה' זו אינה ידועה כלל.

בדף מ''ז – נ''א נכתבו כשבע דברות תורה (על פר' קרח, ולאחר מכן על הסדר מפר' תרומה עד פר' כי תשא) הנדפסים בספר נועם אלימלך (בשינויי לשון קלים). בביאורו על הפסוק  ''צדיק מושל ביראת אלוקים'' (הנדפס ב'לקוטי שושנה'), בכת''י שלפנינו נמצא המשך קטע שלם חדש לדרוש זה, שאינו ידוע – יש לציין שספר 'נועם אלמילך' נדפס (לבוב תקמ''ח) לאחר כתיבת כתב יד זה (תקמ''ג כאמור). – לפנינו קטע חדש לא ידוע מספר 'נועם אלימלך' !

בנוסף עוד מאמרי חסידות רבים, אשר נמצאים שזורים יחד עם 'דברות קודש' רבות אשר נדפסו מספרי המגיד ממעזריטש, העולים לכשבעים מאמרים חדשים בתורת החסידות וכפי הנראה גם הם ממנו, ולא נדפסו עד עתה.  – אור חדש מאורן של צדיקים!

נכתב בכתב יד קדשם של תלמידי המגיד הק' ממעזריטש רבי ר' בער זצוקללה"ה זיעועכי"א.

כדאי להבין סגנון הדברים בכתיבת המאמרים ע"י התלמידים בהיכלא קדישא של המגיד הק' במעזריטש,

נקדים שהיום מתורת המגיד יש לנו כמה ספרים שכ"א יצא מתח"י של תלמידיו הק'

לקוטי אמרים – מכת"י הרה"ק רבי ר' מענדלע וויטעפסקער

לקוטי אמרים מגיד דבריו ליעקב- יצא לאור ע"י הרה"ק רבי שלמה לוצקער מליקוט כתב ידם של תלמידים ובמיוחד מהרה"ק רבי זאב וואלף מהוראדנא

אור האמת – כתב עלי ספר הרה"ק מבארדיטשוב

שמועה טובה – מכת"י הרה"ק מבארדיטשוב שהי' אצל המגיד מקאזניץ.

לקוטים יקרים – ע"י הרה"ק בעל היושר דברי אמת

אור תורה  וצוואת הריב"ש - מגנזיו של הרה"ק רבי ישעיה מדינאוויץ

דרכי ישרים – ע"י הרה"ק רבי מענדל מפרימשלאן

כתבי קודש – מכת"י הרה"ק המגיד מקאזניץ

וכן ישנם בכת"י לקוטי אמרים שנעתקו מכת"י רבי ר' שמעלקא מניקלשבורג

וכפי שמובא כבר בהקדמת רבי שלמה לוצקער לספר מגיד דבריו ליעקב שהתלמידים לקטו אחר המאמרים ומחמת חביבתן העתיקו המאמרים כמה פעמים גם בצמח ה' לצבי קורא לכתבי המגיד איתא ב'העתקות' ובישר דברי אמת נקראים איתא ב'כתבים'

שכן היה הדרך שהעתיקו התלמידים א' מהשני הדבורי תורה שיצא בטהרה מפי רבם הק'

[שכן רבנו המגיד היה אומר דברות קדשו תדיר, ולא נמצא תלמיד שיש בידו מכל המאמרים, ולחיבת מאמרי הקודש נצרכו תלמידיו להעתקות אלו, ]

אצל בדיקה שהיה הכת"י זה אצל מומחים הגדולים לכתבי יד בחסידות שבדור הקודם רבי יהושע מונדטשיין ועוד ולהבדל"ח שליט"א בדורינו רבי אליהו פקשר ורבי שמעון שווארץ ראש מכון בית אהרן וישראל. שיצאו מהתפעלות על גודל ערך וחשיבות כת"י זו ואף כתבו מכתבים בגודל שבחו.

הגידו לנו שזה יצא מתח"י של תלמידי המגיד וזה לא כותב מעתיק יפה מבחוץ.

למי מהקדושים אפנה

כתב יד קודש זה נכתב רובו על ידי כותב א' בעתים ועטים שונים

ובכמה דפים בסוף יש עוד שתי סוגי כתיבות אחרות

והיות שעיקר הספר הינה העתקה מתורות שנכתבו ע"י תלמידי המגיד אחרים ע"כ מתוכן הדברים קשה להשוות רק מסגנון הלשון

ועדיין אין לנו מסקנא מבוררת מיד מי מהקדושים נכתבו עלי ספר מאמרי תורה אלו.

אבל בעברנו בין בתרי כתב היד, מצינו קווים עם דמיון רב המשייכים את הכתב יד לסגנון לשונו הקדוש של רבינו הרבי מלובלין הנקרא בפי העולם 'החוזה'

כלהלן כמה דוגמאות, להשוואת הכתב יד לסגנונו מספריו של הרבי מלובלין [שכתב בעצמו עלי ספר].

בדף לב ע''א כותב רבנו ''..וזו לשון עתיקא לשון סבא..'', ביטוי זה 'עתיקא לשון סבא', הינו יחידאי לרבנו, ובחיפוש ב'אוצר החכמה' צמד מילים אלו לא נמצאו  רק בספרו של רבנו הרבי מלובלין בספרו 'זכרון זאת' (סוף פר' ויצא).

בדף הראשון שבכתב יד באמצע נמצא כתוב ..וקרוב לזה פי' אלשיך ז"ל.. חוץ מזה שגם צמד מילים אלו פי' אלשיך ז"ל [ולא 'ה'אלשיך ז"ל] לא נמצא בשום ספר חסידות רק בספרו של רבינו ... אבל הלשון 'וקרוב לזה' זה לשון רגיל מצוי בספריו של רבינו הרבי מלובלין 'וקרוב לזה מצאתי' או 'וקרוב לזה פי' שלא מצוי ורגיל בספרי חסידות אחרים.

כמו כן בדף  עד ע''א נמצא כתוב בסוף המאמר המתחלת, 'ר'ח'ל... כן הבנתי בדברי רבינו הקדוש'. חוץ מזה הרבי מלובלין רגיל לתאר רבותיו הק' בתיאור הקדוש... אבל הלשון 'הבנתי בדברי' זה גם לשון רגיל מצוי בספריו של רבינו הרבי מלובלין שלא מצוי ורגיל בספרי חסידות.

ועוד ביטויים ייחודיים רבים לרבנו, שאינם בנמצא בספרים אחרים.

וחיפשנו כתב ידו הק' יוצא ממקום אחר מצינו רק כתב יד א' עם חתימתו הק' הנשאר שריד להשוות מההסכמה של הרבי מלובלין על ספר דגל מחנה אפרים שנכתב בשנת תקס"ג עשרים שנה אחרי כתיבת כתי"ק זה שנכתב בשנת תקמ"ג [שכתב יד זה נכתב בשנות השלושים לחייו, והכתב היחיד הידוע כיום בעולם הוא כעשרים שנה מאוחר יותר בשנת תקס''ג – ראה חומר מצורף].

על אף שיש קצת דמיון בגוף כתב היד עצמו וגם בצורת כל הדף שלמעלה השורות שווים ולמטה מתעגלים וכן צורת סימני מחיקת מילים (כדרכו של ה'חוזה' במתיחת קו בודד למחיקה)

וגם רגליים לדבר

כיון שהרבי מלובלין זצוקלל"ה הינו מהיחידים שהיה אצל שלושת רועי החסידות 'המגיד' ה'קדושת לוי' וה'נועם אלימלך' זיע''א, (זולת המגיד מקאז'ניץ – שזהו ודאי לא כתב ידו) – מה שמיוחד בכתב יד זה השילוב המאמרים בכתב יד זה של תורת המגיד הגדול. שמשולב גם מה ששמע מרבותיו ה'נועם אלימלך' וה'קדושת לוי' זיע''א.

עכ"ז עדיין אין לנו בירור גמור מי כתבם

חיבור זה היה למראה עיני גדולי חוקרי החסידות, הרב יהושע מונדשיין והרב שלמה לבנברון, ועל פיהם הובררו אלו מאמרים לא נודעו עד היום כלל. מצורפים שני חו''ד מפורטות מהנ''ל.

דברו "ת המגי"ד

כתב יד זה אשר לפנינו, היה למראה עיניהם של כותבים אחרים שהעתיקו ממנו בחרדת קודש, ראה ב'דברו''ת המגיד' (עמ' שצ''ח) שהעתיק שם הכותב 'תורה' המופיעה בכת''י שלפנינו (דף  עד ע''א), כששם כותב המעתיק 'כך הבין הכותב בדברי מורינו ורבינו קדוש וטהור'.

ובכת''י שלפנינו נכתב 'כן הבנתי בדברי רבינו הקדוש'. משמע, כותב הכתב יד שב'דברו''ת המגיד' העתיק מכת''י שלפנינו, וייחס חשיבות גדולה לדעתו הגדולה של הכותב, ובשל כך ראה צורך להעתיקה לזכרון עולם יחד עם דברותיו של רבנו 'המגיד'.

לפנינו טו – צא דף, 76 עמ' כתובים מתוך כתב יד זה, 32 שורות לערך בכל דף, רוב דפי כתב היד במצב טוב מאוד, שלמים וראויים לדפוס, בדף הראשון חסרון ניכר בשולי הדף, במספר עמ' מעט בלאי בשוליים, חיזוקי נייר קלים, וקמטים זעירים ובלאי פינות עם חסרון בטקסט, כריכת עור מפוארת, נתונה בקופסה תואמת – אוצר גנוז מראשוני החסידות, יחיד בעולם!