בס''ד

בס''ד

ספר הקדוש שער התפלה, להרה"ק בעל ה'באר מים חיים', דפוס ראשון.

סדילקאב תקפ"ה - עם הדפים הנדירים בעניין פולמוס החסידות.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, שחיברו המחבר הק' באה"ק.

בשער הספר כתוב אשר ספר זה כבר כתב הבאר מים חיים בארץ הקודש "ושלח משם החיבור הלז בכדי להדפיסו ולהפיץ מעיינותיו חוצה"

מעבר לשער כותב תלמידו הרה"ק רבי צבי גרשון אשר העתיק את כתב היד "והגאון המחבר בעצמו זי"ע תהלות הספר הזה בפיהו היה וכתב בזה"ל שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאד ואין תורה כתורת ארץ ישראל"

עוד כותב המעתיק שם דברים נפלאים " והוסיף לדבר במעלת הספר בזה הלשון "בטוחני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה!".

נדפסה לראשונה תשובתו המפורסמת מאת הרה"ק המחבר על דברי הגה"ק ה"נודע ביהודה" על אמירת "לשם יחוד",

התשובה כוללת, עניינים השייכת לתפילה ולמצוות ובעניין נוסח התפילה הנכון.

 (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).

 

הרה"ק בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".

בשער באותיות גדולות "במאהלוב" אך הספר נדפס בסדילקאב שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב נדפס בסדילקוב ע"י המדפיס של מאהלוב.

(ראה ע"ז: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).

המחבר, הרה"ק רבי חיים [טִירֶער] מטשערנוביץ בעל ה'באר מים חיים  (תק"כ – תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמיד המגיד הגדול הרה"ק רבי דובער ממעזריטש זי"ע ומהרה"ק ר' משולם פייבוש הלוי מזבארזי בעל יושר דברי אמת זי"ע ותלמיד מובהק מהרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע. ולמד בחברותא עם הרה"ק ר' אברהם דוד בעל דעת קדושים מבוטשטש זי"ע. שמש בכתר הרבנות בכמה קהלות קדו' מדינות וואלחיי, מאהלוב, קעשנוב, בראטשוב, וגליל באקווינא, ובשנת תקמ"ב בטשערנוויץ, וסוף ימיו בשנת תקס"ז עלה לארץ ישראל וקבע ישיבתו באה"ק בעיר צפת. בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. נודע כאיש אלוקים קדוש ומספרים עליו שלאחר טבילתו בערב שבת קודש עלה ונתעלה וגבהה קומתו במידת ראש. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.

For more details and the full dictation, please look at the Hebrew dictation