בידספיריט | זויה צ'רקסקי (נ.1976) - חתול

זויה צ'רקסקי (נ.1976) - חתול ברחוב גשום, טושים וצבעי מים על נייר, 2017. - זויה צ'רקסקי (נ.1976) - חתול ברחוב גשום, טושים וצבעי מים על נייר, 2017. חתום ומתוארך. 18x38ס”מ. זויה צ'רקסקי נולדה בקייב שבברית המועצות (אוקראינה), ועלתה לישראל עם משפחתה. בקייב למדה בבית הספר המרכזי לאמנות מגיל 10, ומיד עם עלייתה החלה ללמוד במגמת האמנות של תיכון תלמה ילין בגבעתיים. לאחר שסיימה את לימודיה בחרה שלא להתגייס לצה”ל, כפי שהסבירה מאוחר יותר: ”לא יכולתי לראות את עצמי כחיילת בצבא. מעולם לא הלכתי בנעליים ללא עקבים אז זה לא הסתדר עם המדים, גם הייתי פנקיסטית והייתה לי שרשרת ארוכה מן האף עד האוזן. הלכתי לקב”ן (קצין בריאות הנפש) במקום לבלות את שירותי הצבאי בכלא”. בגיל 18 נרשמה ללימודים בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, אך עזבה כעבור חודשיים. ב-1997, החלה את לימודיה במדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל. לאחר פגישה עם ראש המדרשה, האמן יאיר גרבוז, היא התקבלה לשנה שלישית של הלימודים, יחד עם חברתה רות נמט. השתיים יצרו והציגו כצמד בשם ”רותי וזויה” עד שנת 2001. בשנת 2001 הציגה צ'רקסקי את תערוכת-היחיד ”היפהפה האדיש” בגלריה רוזנפלד, שבה מיוצגת האמנית עד היום. ב-2003 הציגה את תערוכת ”קולקציית יודאיקה” במסגרתה הוצגו ציורים וחפצי יודאיקה פרובוקטיביים, סרקסטיים ובעלי זיקה לדימויים אנטישמיים. בין העבודות הוצגו סיכת זהב עשויה לפי הטלאי הצהוב, כרית רקומה עם דמותו של היהודי הנודד, ו”הגדת אאכן”, הגדה של פסח שעוצבה על פי הגדת ראשי הציפורים. התערוכה משכה ביקורת רבה ואף הביאה את חברת מועצת העיר מטעם מפד”ל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לשם ביטולה, אך גם זכתה לעניין רב והערכה אמנותית גבוהה אשר בגינם הוכרה כאחד הקולות המעניינים והבולטים של דור האמנים הצעיר, כפי שתיאר זאת ד”ר גדעון עפרת: ”תערוכה זו העמידה את צ'רקסקי בשורה הראשונה של האמנים הצעירים בישראל, בה במידה שהעניקה תנופה רבה לעיסוק בזהות היהודית באמנות הישראלית”. ב-2004 הציגה צ'רקסקי את תערוכת ”נשף הקורבנות” שהורכבה מסדרה של עשרה פסלים אשר כל אחד מהם הוקדש לתיאור קורבן של משרד ממשלתי אחר. באופן זה תלמידת בית הספר הפכה לקורבנו של משרד החינוך, הנכה לקורבן של משרד הבריאות, האסיר לקורבן של משרד המשפטים וכיוצא בכך. ב-2006 הציגה את התערוכה ”האוונגרדיסטים” ובה סדרת פסלים פארודיים וגרוטסקיים נוספת, הפעם של בעלי מקצוע שונים כגון מורה, מנתח, זונה, טכנאי, שף ועוד. בהמשך שנת 2006 הוצגה תערוכתה ”ציור פעולה” בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב לאמנות. תערוכה זו הפנתה את חצי הביקורת והאירוניה ביצירתה של צ'רקסקי כלפי עולם האמנות והאמנות עצמם, וכן כלפי חוויית צריכת האמנות במוזיאונים, אספני האמנות ועסקניה והבורגנות הדשנה. על כך כתב פרופ' מרדכי עומר כי צ'רקסקי ”מצליחה בציוריה מעוררי הרפלקסיה להפוך את הרס האסתטי לאסתטי, את הרס הציור לציור, את הרס האמנות לאמנות”. בשנים 2005-2009 התגוררה ויצרה בברלין. עם חזרתה לישראל חשה את הצורך ברענון הסגנון האישי שלה ופיתוח גישה ציורית חדשה והחליטה לשוב אל ציור מהתבוננות. דרך זו של ציור בלתי-אמצעי מתוך התבוננות ישירה הובילה אותה ליצור יחד עם האמניות נטליה זורבובה, אנה לוקשבסקי, אסיה לוקין ואולגה קונדינה, אשר חלקו גישה דומה. בשנת 2010 הקימו חמש הציירות את קבוצת ”הברביזון החדש”. עם הקמתה הכריזו אמניות הקבוצה, כולן ילידות ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל בשנות ה-90, ריאליסטניות, בעלות שפה ציורית ברורה ועמדה חברתית מגובשת, על כוונתן המשותפת: ”ממש כמו הציירים מאסכולת ברביזון, יצאנו מחללי הסטודיו שלנו אל תוך הג'ונגל העירוני. בעבודות שלנו אנחנו שבות למציאות, אשר במשך שנים לא קיבלה תשומת לב באמנות העכשווית וקוראת עכשיו לפרשנות חדשה”. האוצר ומבקר האמנות רון ברטוש מעיר על כך: ”חמש הציירות לא יצאו את הסטודיו לשם יצירה תמימה ושלווה בחיק הטבע והמציאות הכללית של המקום והזמן (אף שגם שזו קיימת לעיתים) כפי שמשתמע בהצהרתן, אלא לנקודות החיכוך החברתיות והפוליטיות ואל תחומי המצוקות המורכבות שמספקת המציאות האקטואלית דהיום, כשם שעשו הריאליסטנים-החברתיים דאז. במקומות המוזנחים, המעורבים מבחינה אתנית, השנויים במחלוקת והנתונים על סדר היום, שם תמצאו את הציירות, ופשוטי העם, הפליטים, המהגרים והפועלים של ה”כאן” וה”עכשיו” הם שמאכלסים את ציוריהן.” קבוצת ”הברביזון החדש” הציגה תערוכות במוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, במוזיאון לאמנות עכשווית בעיר פרם שברוסיה, במוזיאון הנגב לאמנות, במוזיאון חיפה לאמנות, במוזיאון בר דוד שבקיבוץ ברעם, בגלריה רוזנפלד ובפרויקטים רבים שערכה הקבוצה במקומות ציבוריים וחללים אלטרנטיביים זמניים. בהסכם פשרה, שהושג בעקבות תביעת לשון הרע נגדה, נפסק שעליה לשלם לאמן פיודור נתנאל בזובוב פיצוי בסך 30,000 ש”ח. בשנת 2023 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה. לשאלות או תמונות נוספות של פריט זה ניתן לפנות גם בוואטסאפ למספר 054-4315171