בידספיריט | המחאה של חברת אנגליא-פלשתינה על

המחאה של חברת אנגליא-פלשתינה על סך 5 פרנק, 1914. - המחאה של חברת אנגליא-פלשתינה על סך 5 פרנק, 1914. צ'ק של Anglo-Palestine על סך של 5 פרנק. בראש הצ'ק חתומים מנהלי הבנק: זלמן דוד לבונטין (מנהל כללי לארץ ישראל וסוריה 1902-1924) ואליעזר זיגפריד הופיין (מנהל כללי 1912-1947). השיק הוסב על ידי מנשה מאירוביץ' (הבילויי הידוע ומנהל אגודת הכורמים) ומרדכי סגל (הפנקסן הראשי וחבר הנהלת אגודת הכורמים), יחד עם חותמת אגודת הכורמים - Societe Cooperative Vigneronne Des Grandes Caves Richon Le Zion Zicron Jacob חותמת סניף יפו. בראשית מלחמת העולם הראשונה נוצר בארץ ישראל מחסור באמצעי תשלום. כדי להתגבר על מחסור זה הנפיקה חברת אנגליא-פלשתינה, גלגולו הראשון של בנק לאומי, תחליף בצורת ”שיקים רשומים”. הבנק נתן רשות ללקוחותיו למשוך עליו בסכומים עגולים באמצעות טפסי שיקים רגילים שעליהם הודפסו הסכומים. השיקים שהוסבו על ידי המוטבים נעשו סחירים, הוכנסו למחזור והפכו לשטרות כסף לכל דבר. ”השיקים” הרשומים התקבלו באמון רב על ידי הציבור, כפי שמתאר מנחם שינקין בספרו:  ”היו משלמים בשביל המחאות הבנק שמונים ואף תשעים אחוז בזהב. לשער כזה לא הגיעו אפילו שטרות התשלומים וההמחאות של הממשלות האדירות בארצות המלחמה” (כתבים, עמ' 44). לאחר המלחמה נפרעו כל ההמחאות האלה על ידי הבנק. כיום הם נדירים מאוד. השיקים נרשמו לפקודת אישי ציבור שונים והוסבו על ידם. הנפקת השיקים עקפה את מונופול ההנפקה של הבנק הממלכתי העותמני, והיתה עבירה על החוק. ביום 15 בינואר 1915 פקד ג'מל פשה שעמד בראש המנהל בארץ, למסור את כל השיקים הרשומים לפקידי הרשות על מנת שתגבה תמורתם מן הבנק. פקודתו נשארה אות מתה, והאיום בעונשים חמורים לא עצר את השימוש בשיקים. בסך הכל נמסרו לממשל העותמני שיקים רשומים על סך 1,500 פרנק מתוך מחזור משוער של כמיליון פרנק. מנשה מאירוביץ (1860-1949) היה מאנשי ביל”ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה, כונה ”אחרון הביל”ויים”.