בידספיריט | 'בבריסק יש מערערים, יראה נא

'בבריסק יש מערערים, יראה נא הכתבים להגאון ר' חיים' מכתב מהגאון ר' בן ציון שטרנפלד אודות הפולמוס ההסטורי של כשרות עוף שאין עליו מסורת. הוא מבקש להביא את פסקו להיתר לר' חיים מבריסק לשכנע אותו בכשרות העוף. במכתב אומר ר' בן ציון כי התיר מטעמים רבים את ה'אווזות' , כשכוונתו הוא ל'ברווז המוסקובי', עוף בעל סימני טהרה שאין עליו מסורת מוצקה שטהור.  רקע למכתב - לפני למעלה ממאה שנה התעוררה שאלה אודות כשרות עופות שיש להם סימני טהרה אך אין מסורת בישראל שאבותינו נהגו לאכלם. הברוווז במוסקבאי היה אחד מהם. שאלת כשרותו הובאה לפני גדולי הפוסקים בדור. הנצי”ב כותב עליו בספרו שו”ת משיב דבר סימן כ”ב, ואף הרב שטרנפלד, שהיה מגדולי הפוסקים שבדור (הסכמתו מתנוססת בראש הספר משנה ברורה) התבקש לפסוק בשאלה זו. הרחבה להיתר זה כותב הרב שטרנפלד בספרו שו”ת שערי ציון. במכתב שלפנינו הוא אף מביא את דעות החולקים עליו, ביניהם רבנים מן העיר בריסק. מכתב ארוך על גבי 4 עמודים מלאים. מצב מצוין. הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אב”ד בילסק (תקצ”ה-תרע”ז), מדמויות ההוד של גאוני ליטא בדורו.  כיהן ברבנות בעיירות ליטא: חסלביץ, קלווריה, שרשוב ואיישישוק, אך שמו נודע ביותר על שם העיר בילסק. היה מרבותיו של ה”חפץ חיים”, שאף פנה אליו לקבל הסכמה על ספריו 'משנה ברורה' ו'חפץ חיים'. מפורסם היה בעיונו העמוק והבלתי-פוסק. ספרו ”שערי ציון” מכיל מערכות גאוניות ועמוקות. דבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' (רבי איצלה פונוביז'ער). אף החזון איש מספר כי ראה אותו בצעירותו והיה מספר בהתפעלות שוב ושוב על אופן לימודו ועל יראת השמים שלו.