בידספיריט | דפוסים נדירים

דפוסים נדירים - ”חדר תורה תחכמני”:חברת זכרון למלאת עשרים שנה להוסדו(תרס”ט-תרפ”ט). דפוס ”הספר”, ירושלים תרפ”ט. מוצאת ליום חנכת הבית של המוסד. מצורף מכתב בלנק, בו נכתב שהחוברת נשלחה אל האדון הנכבד אמינוב  מהמחנך-ב.ידידיה, עם חתימתו, מתאריך סיון תרפ”ט. מלווה בתמונות מחיי בית הספר. 60,[4] עמ', 17 ס”מ, איורים, טבלאות, מצב טוב, מעט חוסר במעטפת, כתם שומני בהיר בגב המעטפת. חוברת נדירה! בית הספר ”תחכמוני” הוקם בשנת תרס”ט תחת השם ”חדר תורה”. בביה”ס למדו תלמידים מגיל 10 ומעלה בעלי ”ידיעה כל שהיא בעברית וגמרא”.במודעות של בית הספר נכתב שמטרת ביה”ס: ”לתת לילדים חנוך עברי דתי לאומי ברחב מובנה של מילה זו- ואת ההשכלה הנחוצה לפי תנאי המקום”.שפת הדיבור של ביה”ס היתה עברית ולמדו בו גמרא, תנ”ך, תפילה, דינים, עברית ודקדוקה, חשבון, מדעים, היסטוריה של עם ישראל ושל אומות העולם, וידיעת הארץ.מנהל ביה”ס היה ד”ר יהודה מהרשק ז”ל, והיו בו ארבע שכבות גיל.ביה”ס פעל בשכונת זיכרון משה, במבנה ששימש קודם לכן את בית היתומים של אלעזר הלוי גרינהוט ז”ל. בשנת תרע”ב למדו בביה”ס 75 תלמידים.בית הספר קיבל סיוע תקציבי ממנחם אוסישקין ז”ל ולאחר מכן מהמחנך דוד ילין ז”ל.  פרוץ מלה”ע הראשונה הקשתה על פעילות ביה”ס.הוא פעל זמן מה מבית היתומים הספרדי.לקראת שנת הלימודים תרע”ו שונה שם ביה”ס ל”חדר תחכמוני”.הוא הורחב לשמונה כיתות ולצד ביה”ס הוקם גן ילדים לבנים שבו למדו הילדים קריאה וכתיבה. מנהל ביה”ס סיפר על קורות בית הספר בימי מלה”ע הראשונה: ”בסוף ימי המלחמה העולמית ... נמצא ביה”ס בפנה נדחה אשר באחת השכונות בירושלם, מחמת היותו מכרח להסתר מחמת המציק.את ראשית הכתיבה והחשבון למדו הילדים האלה ע”י כתיבה באצבעות טבולות במים על הספסלים מחוסר אמצעי כתיבה אחרים.אחרי הכבוש באה עת ההתנדבות לגדוד העברי וביה”ס התרוקן ממוריו אשר נענו לקריאה לעזרת העם.בימים הקשים, ימי הפרעות שהעיבו את שמי ירושלים נמצא המחנך שוב בין אסירי עכו.” ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים, עבר ביה”ס בשנת תרפ”ט לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין.הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם ”אהל שם” אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות.