בידספיריט | ספר מיוחס

ספר מיוחס - ספר ”יד הקטנה”-על תרי”ג מצוות ועל משנה תורה להרמב”ם על חלקים מדע-אהבה, ר' דוב בעריש גוטליב משינאווא(הספר הודפס בעילום שם)/קניגסברג תרט”ז, דפוס שני. [2]שס”ג דפים, 22 ס”מ, מצב בינוני, כריכה משופצת, מעט חוסר בדף השער נקבי עש קטנים, כתמי זמן. חתימה וחותמות בעלות-ר' שמעון חיים בהרה”ג אליעזר זלמן גראיעווסקי, ירושלים. ר' שמעון חיים גראיעווסקי זצ”ל, נולד בקליצק, רוסיה, שנת תרכ”ז, לאביו ר' אליעזר זלמן זצ”ל, מצאצאי בעל ”פנים מאירות” ובעל ”אור חדש” על מסכת פסחים, ולאמו דינה בת ר' אברהם אריה בן הנגיד ר' שמעון בראדר זצ”ל.בשנת תרל”ז נבחר אביו לרב בליברפול, ואז הכניס את בנו ללימודי חול בקולג' האנגלי שבעיר, נוסף על לימודי היהדות, שאביו העניק לו בשפע. אח”כ שלח אותו אביו ללמוד בישיבת הנצי”ב בוולוז'ין, שם הצטיין בתפיסתו ובזכרונו וזכה להתעלות בתורה.בישיבה נקרא בשם ''הלונדוני” וחדשים מספר התאכסן בבית הנצי”ב עצמו. בין חבריו בישיבה היו הגאון ר' איסר זלמן מלצר, והרב ד”ר מ. א אייזנשטאדט זצ”ל. בגיל עשרים כבר כתב חידושים רבי-ערך בספרות ההלכה, שנכנסו לתוך ספרי אביו, וביחוד לתוך ספר ”גינת אגוז”.בשנת תרמ”ח נשא לאשה את שמחה לאה בת הרב שמואל יעקב בראמזון מרייגורוד זצ”ל, מצאצאי רבי משה חריף חברו המובהק של רבי עקיבא אייגר זצ”ל. הרב חיים התישב ברייגורוד, שקד על התורה ושימש הרב של חברה ש”ס וחברה משניות, דרשן ומגיד שיעורים.באותה תקופה תמך ב”חיבת ציון” ובציונות המדינית והחליף מכתבים עם הרצל בענין ההתישבות בא”י.בשנת תרס”א ביקר בארץ ודרש בבתי-הכנסיות לטובת חברת ”לינת הצדק”.בשנת תרע”ג עלה ארצה והתישב בשכונת ”מזכרת משה” בירושלים. כנתין בריטי היה נציגם של עולי אנגליה בפני השלטונות.עם פרוץ מלה”ע הראשונה גורש מהארץ מצרימה כ”נתין האויב” ונתמנה לרב צבאי ראשי בצבא שבאזור הים התיכון ובמצרים. בתפקידו זה טיפל בקפטין סבג' מונטיפיורי, שמת בין זרועותיו באלכסנדריה אחרי שנפצע בחזית גאליפולי.ערך הלויה מפוארת לאוולין די רוטשילד ז”ל, שנפל בקרבות לכיבוש הארץ. שימש ברבנות בגדוד המתנדבים היהודים ”נהגי הפרדות” והשתתף בחזית גאליפולי. בהשתדלותו הותקנו מחלקות מיוחדות ליהודים בבתי-הקברות של הצבא והטבות נוספות. סמוך לסוף המלחמה שרת בתפקיד רב צבאי בגדודים העברים מאנגליה ומאמריקה, ובהשתדלותו נתקבלו השבויים היהודים מהצבא הטורקי לגדודים העברים.אחרי המלחמה חזר לירושלים והתמסר ללימוד תורה, בהתאם לצוואת אביו.כמו כן נשא בעול הגבאות בתלמוד-תורה של שכונת ”מזכרת משה”.ניצל את קשריו הטובים עם האנגלים לטובת עניני א”י ועם ישראל וליוה את הרב קוק זצ”ל בכמה מהופעותיו לפני גדולי השלטון וכדומה. קיים קשרי מכתבים עם אישים חשובים באנגליה והשפיע עליהם לפעול למען א”י העברית. לר' חייים היתה בקיאות גדולה בספרות ובתרבות העולמית, אך עיקר שקידתו היה בתורה, בה השאיר חידושים בכתב-יד.שקד להיטיב לזולת ונתחב על כל יודעיו ביחוד העריצוהו יהודי מצרים בעת שרותו שם.נפטר בירושלים בשנת תש”ג, ממנ”כ בהר הזיתים.