הגהות בכתב יד

הגהות בכתב יד

שו"ת בית אב חמישאי על יורה דעה/ר' אברהם אהרן יודעלאוויץ,

דפוס 'ראזענבערג פרינטינג'-ניו יורק, תרע"ט.

בתוך הספר הגהות ארוכות בכתב ידו של הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.

כמו כן שני דפים נפרדים מהספר בית אב תליתאי עם הגהה ארוכה בכת"י.

הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל(תרמ"ו -תשל"ו)היה ממנהיגי תנועת המזרחי,

רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי

של מדינת ישראל. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד.

נולד בבריסק, בנם של אליהו ושיינה אונטרמן ז"ל.נקרא על שם רב העיר בריסק,

הרב איסר יהודה מאלין זצ"ל, שנפטר כעשר שנים קודם לכן בירושלים בילדותו

נחשב לעילוי ולמד אצל הרב והדיין המקומי, שמחה זליג ריגר זצ"ל, ובשנת תרנ"ח

בגיל 12, הוזמן להיות חלק מהגרעין המייסד בישיבת ענף עץ החיים במלץ(מלטש)

בראשותו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל.לזמן מה עבר לישיבת מיר, אך

שב למלץ ושם הפך לתלמיד בולט של הרב שמעון שקאפ זצ"ל.לאחר נישואיו עם

רחל לאה ילין, למד בכולל של ישיבת וולוז'ין, והוסמך לרב על ידי ר' רפאל שפירא זצ"ל-

ראש הישיבה.במהלך לימודיו בוולוז'ין פתח הרב אונטרמן ישיבה בעיר הסמוכה

וישנובה וכמו כן שימש כרב במספר קהילות בליטא, בהן מוהלינא ואמסטיבובה.

לאחר מלה"ע הראשונה שימש כרב בלונאווליה ולאחר מכן היה לרב בגרודנא.

הרב אונטרמן היה ציוני ומחשובי הרבנים שתמכו באידאולוגיית המזרחי. בשנת תרפ"ב,

בוועידת המזרחי השלישית שהתכנסה בפולין, נשא נאום מרכזי ובו התנגד באופן נחרץ

לתוכנית אוגנדה. בין השאר אמר:"אינני גורס ציונות המבוססת על שלילת העוני והלחץ

שבחיי הגלות, שכן ציונות כזו עלולה להוליד תוכנית נפל כהקמת מדינה יהודית באוגנדה.

הציונות זקוקה ל"נשמה", ליסוד רוחני איתן המושתת על מורשת דורות".

בשנת תרפ"ג, בהשפעת הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל, עבר הרב אונטרמן לאנגליה

ושימש כרבה של ליברפול. הרב אונטרמן התגבר במהירות על קושי השפה והפך לרוח

חיה בקהילה היהודית שם. הוא הקים ארגון גג לכל הקהילות היהודיות באזור, ייבא

תלמידים מאירופה על מנת לחזק את הישיבה המקומית ואף הקים את האקדמיה

לתלמוד תורה בליברפול.במהלך מלה"ע השנייה פעל הרב אונטרמן למען יהודים פליטים

מגרמניה שאנגליה התייחסה אליהם כנתיני מדינת אויב. הוא סיכן את עצמו וביקר אותם

במעצרם וכן ביקר את חברי קהילתו במקומות אליהם התפזרו על מנת לתפוס מחסה.

לאחר פטירתו של הרב משה אביגדור עמיאל בשנת תש"ו, התמנה הרב אונטרמן לרבה

האשכנזי של תל אביב.הוא סירב לעלות לא"י על חשבון מכסת הסרטיפיקטים הכללית,

ועל כן קיבל מהבריטים אשרת עלייה מיוחדת כ"מומחה בריטי לרבנות".

בתל אביב הקים הרב אונטרמן כולל בשם "שבט מיהודה", וכתב תשובות בהלכה ומאמרים

שונים, את תשובותיו העיקריות קיבץ בספרו: שו"ת שבט מיהודה.יחד עם רבה הספרדי

שלהעיר, יעקב משה טולידאנו זצ"ל, הקים את בית הדין המיוחד לענייני עגונות.

הרב אונטרמן היה למדן ליטאי במובן הקלאסי שהושפע עמוקות מדרכו ההלכתית הייחודית

של מורו הרב שמעון שקאפ, וכך גם נראו שיעוריו ותשובותיו בהלכה - דיון בהגיון משפטי

ושימוש בכלים לוגיים האופייניים למורו. מאידך, שלא כמו רבו, עסק הרב אונטרמן גם

בשאלות ההלכתיות האקטואליות מאותה תקופה (שחלקן רלוונטי גם היום)כגון:

עליה להר הבית, גיור, פסולי חיתון, מצוות התלויות בארץ, גיוס בנות לצה"ל תרומת איברים

ועוד.הרב אונטרמן כיהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול, ובשנת תשכ"ד  נבחר לכהן כרב

הראשי האשכנזי השלישי של ישראל.הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת תשל"ב אז הפסיד

בבחירות לרב שלמה גורן זצ"ל.נפטר בשנת תשל"ו, ממנ"כ בהר הזיתים בירושלים.