בידספיריט | מדעי היהדות

מדעי היהדות - ספר ”קורות חשבון העבור”/ר' צבי הירש יפה/הוצאת 'דרום', ירושלים תרצ”א. עם מבוא, תולדות המחבר הגהות והערות מאת אברהם אריה עקביא. בסוף הספר לוחות עם חשוב המולדות והעיבורים. צבי הירש יפה זצ”ל(תרי”ג-תרפ”ז)מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.נולד במונאסטירשציזנה מחוז מסטיסלב, פלך מוהילב- רוסיה הלבנה.משפחתו התייחסה לגאון המפורסם ר' מרדכי יפה בעל ה״לבושים״ זצ”ל, שהיה בקי גם בהנדסה. צבי הירש היה בן זקונים מתוך תשעת ילדיהם אביו, שהתנגד לכל חידוש בתורת ישראל על דרך ההשכלה, נתן לבנו הצעיר חינוך תורני שמרני. עוד בילדותו נודע צבי הירש בכשרונו להנדסה ובעירו יצא לו שם של ״בעל חשבון״ מופלג”. מחוסר ספרי לימוד בעברית ולפי דרכי החינוך בעיירות הקטנות של רוסיה באותם ימים לא ידע עד הגיעו לגיל 20 אפילו את השם אלגברה, ובחשאי הוא היה ממציא לפי תומו, כללים בחשבון. את הצורות ההנדסיות שלמד בעצמו, ידע לציין רק באותיות האלף בית העברי. את רוב ידיעותיו שאב מספריהם של פרץ סמולנסקין שהיה בן עירו ושל גבריאל ליכטנפלד שהיה פרק זמן, חותנו של י”ל פרץ.אביו אשר הכיר לבסוף בכישרונות בנו השתדל להשיג לו ספרי מתמטיקה בעברית ובשנת תרל”ג הביא לו גם את ספריו של חיים זליג סלונימסקי, שפתחו לפני העלם הצעיר אופקים חדשים.צבי הירש היה אוטודידקט וללא מורים ומדריכים הגיע למדרגה עליונה בידיעת המתמטיקה האנליטית.בעידודו של סלונימסקי, החל לכתוב בעצמו מאמרים. בשנת תרל”ז נדפס ב״הצפירה״ מאמרו הראשון: ״מופתים מוחשים על- סבוב הארץ היומי״. מאז היה שולח לעיתון מאמרים: ״תמונת הכלים אצל הקדמונים״ ״הבן במקרא״ וכן ביאורים על נושאים הנוגעים לחשבון ומדידה בכתבי אברהם אבן עזרא ובתלמוד. באותו זמן הדפיס גם ב״האסיף״ מאמרים בנושאים תורניים. בשנת תרמ”א עבר לגור במוסקבה וכעבור שנה פרסם את מאמרו החשוב:״מציאת קו ישר השווה בעמדתו- לקשת העגול״.כמו כן המציא מכונה להקלתפעולות החשבון בחבור, חיסור, כפל וחילוק, שהוצגה בעיר בתערוכה בשנת תרמ”ב.יפה זכה בשל כך בפרס ובתעודות כבוד.מלבד זאת המציא המצאות שימושיות נוספות כמו לוח תמיד שאליו מחובר מחזיק לעט. צבי הירש עבר עם משפחתו לוורשה והיה מגיה ב”הוצאת תושיה״ וגם עוזר אדמיניסטרציה של ה״ביבליותקה העברית”.אסופה זו יצאה לאור באותה ההוצאה, שבבעלותו של בן אביגדור, ובמסגרתה פורסמו ספרים מתורגמים רבים בתחום העיון והספרות היפה.הוא היה בקשר מכתבים הדוק עם חיים יחיאל בורנשטיין ז”ל, שהיה מורו הרוחני ואף עמית למקצוע, והתייעץ אתו רבות בנושאי העיבור. התוכן אדולף ריכטר, שהיה גם חוקר תולדות העיבור בישראל, כותב בלוח שלו לשנת תרס”ח(1908 למנינם): ״בין החוקרים במקצוע הלוח העברי, שמספרם לא מעט, נודע לתהילה זה שנים רבות ה׳ הירש יפה כאיש בעל מוח חריף ושמו מכובד מאד בין החכמים”. [15]רי”ט עמ'[8]לוחות, מצב בינוני, מעט נקבי עש, סימני רטיבות בחלק התחתון של הכריכה ומספר דפים בתחילת הספר.