מהדורות מדעיות

מהדורות מדעיות
 

3 כרכים של "דקדוקי סופרים"/ר' רפאל נתן נטע במו"ה שלמה זלקינד ראבינוויטץ,

כולל "נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף הששי

המונח בעיר מינכען, ...עם הגהות הנקראות ' דברי סופרים'...נוסחאות שונות

מגמרא כתב יד הנמצא בעקד ספרי הבאדלעייאנא באוקספורד...לברר את

הנוסחא הישרה...על פי דברי הראשונים ז"ל וע"פ שקול הדעת הישר..."

לכל כרך שני שערים, אחד בעברית ואחד בלטינית. 

1)"דקדוקי סופרים חלק ז' מס' שבת/"דפוס ע.הובער, מינכען תרל"ה,

חלק ח' מס' מגילה, מס' שקלים/מינכען תרל"ז.בסוף כרך זה תוספת:

"מאמר על הדפסת התלמוד" מאת הרב ראבינאוויטץ זצ"ל.

מצב כללי טוב, בשני כרכים חסרה השדרה.

ר' רפאל נתן נטע ראבינאָוויטץ זצ"ל(תקצ"ה-תרמ"ט)היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד

ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע .נולד בשנת תקצ"ה, לאביו שלמה זלקינד ראבינאוויטץ ז"ל נולד,

בעיירה זאגר חדש, בפלך קובנה שברוסיה(ליטא), בן למשפחה מיוחסת, אך דלת אמצעים. בגיל

13 וחצי לערך עבר להתגורר בבית הרב יוסף בן ישראל איסר פאדווא זצ"ל, בווילקומיר שבליטא,

והיה סמוך על שולחנו במשך שנתיים וחצי.לימים נישא לאחייניתו של רבו זה.בכל אותה תקופה

היה תלמידו והושפע ממנו רבות.גם לאחר שסיים את לימודיו ועבר להתגורר בעיר אחרת, הקפיד

לבקרו מדי שנה ולשאול לעצתו בעניינים שונים עד למותו של הרב בשנת תרכ"א.הוא המשיך את

לימודיו בקיידאן שבזאמוט, ועד מהרה זכה שם לכינוי "העילוי מקיידאן".נשא לאשה את בת הרב

אהרן בן ישראל איסר פאדווא זצ"ל, שדאג לפרנסתו ואִפשר לו להמשיך בלימודיו.משם עבר לעיירה

קאפולה שבפלך מינסק, והתפרסם גם שם בשקדנותו ובקיאותו הרבה בתלמוד.בשנת תרי"ד עבר

להתגורר וללמוד תורה באיישישוק ובווילנה, והתיידד שם עם ראשי הקהל ותלמידיה החכמים, בהם

יצחק אייזיק בן יעקב זצ"ל, בעל אוצר הספרים.

בתקופת שהותו בווילנה הגיע לידי רבינוביץ כתב היד שאלות ותשובות המהר"ם מרוטנברג, ומאחר שהיה ישן ובמצב לא טוב, הוא טרח להעתיקו ולהכינו לדפוס, כל זאת תוך זמן קצר של שלושה חודשים בלבד. לאחר שסיים מלאכתו, מסר את הספר לביקורת והסכמה לרב בצלאל הכהן מווילנה. לאחר שבועיים בלבד, נאלץ להפסיק את עבודתו של הרב, כי חייב היה לעזוב את העיר, ככל הנראה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי. הוא עבר ללמברג, ולאחר שקיבל שם את הסכמותיהם של הרב יוסף שאול נתנזון וגיסו הרב מרדכי זאב איטינגא (בעלי מפרשי הים) על הספר, הדפיסוֹ שם, בשנת תר"כ.

בלמברג התגורר כשלוש שנים והתפרסם גם שם כעילוי בתורה. על אף שהיה צעיר, בשנות העשרים לחייו, נהג הרב יוסף שאול נתנזון לקום לכבודו כשהיה נכנס לבית הכנסת.בשנת תרכ"ג, הוציא שם לאור את הספר גאון יעקב לערובין, ובסופו כלל חלק מכתבי רבו, רב אהרן איסר.באותה שנה גם חזר לנדוד. תחילה עבר מלמברג לפרסבורג, [והתיישב בה ללמוד תורה. בהמשך הוא הדפיס שם את קונטרס עקרי העבודה, לרב אהרן איסר, ובו נתן תיאור קצר של קורותיו שלו ואת גדולת רבו. בעת ביקור שערך בווינה פגש את אהרן ילינק ושמע ממנו על כתב יד מינכן (ראו להלן). או אז החליט לנסוע למינכן כדי לראותו, כפי שעולה ממכתבו, ששלח ממינכן לילינק, ביום ג' באב, תרכ"ג, ומדברי הרב יוסף שאול נתנזון, בהסכמתו לדק"ס על מסכת ברכות. אין אנו יודעים האם התכוון לשוב מפרסבורג לארץ מולדתו ובביקורו בווינה שינה את תוכניותיו, או שמלכתחילה הייתה מינכן יעדו הסופי, ואילו וינה שימשה אך תחנת ביניים, בדרכו אליה

מה שידוע הוא שלאחר ביקורו בווינה, ולאחר שבילה תקופה קצרה גם באייזענשטאט, הגיע למינכן, בסופה של אותה שנה.

במינכן החל, ביום ג' באלול תרכ"ג, לעבוד על מפעל חייו, דקדוקי סופרים. על אף שזכה לתמיכה נדיבה של הבנקאי ואספן הספרים אברהם מרצבכר, הוצאותיו בשל כתיבת הדק"ס היו מרובות (שכן היה צריך לנסוע פעמים רבות לחו"ל כדי להעתיק כתבי יד או לשלם למעתיקים) והוא סבל מקשיי פרנסה ונאלץ לעבוד למחייתו כסוחר ספרים וכתבי יד.באחת מנסיעותיו לצורכי פרנסתו, עבר דרך קייב, רוסיה, וחלה שם בדלקת ריאות.נפטר  ביום כ"ה כסלו, א' דחנוכה תרמ"ט.