בידספיריט | ספרים תעודיים

ספרים תעודיים - ספר ”סודות המסע למצרים”/ מרי וסרג ברומברגר/מצרפתית - ש' גילאי, הוצאת 'מודיעין' ו'מעריב'/דפוס 'המרכז', תל-אביב תשי”ז. 204 עמ`, 20.5 ס”מ, כריכה רכה, מצב טוב שדרה רופפת. בשנת תשט”ו(22 באוקטובר 56')יצאו לצרפת בחשאי רה”מ ושר הביטחון דוד בן-גוריון בלוויית הרמטכ”ל משה דיין, מנכ”ל משרד הביטחון שמעון פרס וראש אג”ם מאיר עמית.מסעם נועד לקיום פגישה משולשת ישראלית-צרפתית-בריטית, ולדיון בפעולה צבאית משותפת נגד מצרים. המפגש נערך בפרוור סוור(Sevres)שליד פריז.מצד צרפת השתתפו בוועידה ראש הממשלה גי מולה, שר החוץ כריסטיאן פינו, שר ההגנה מוריס בורז'ס-מונורי ורמטכ”ל צבא צרפת.מצד בריטניה השתתפו בוועידה שר החוץ סלווין לויד וסגן שר הממונה על השירותים החשאיים. אף שבריטניה לא שׂשׂה לשתף פעולה עם ישראל, במיוחד על רקע חששה ממתקפה ישראלית בירדן, שעמה היה לבריטניה הסכם הגנה, הגיעו שלושת הצדדים אחרי שלושה ימים להסכם על מהלך המלחמה-ביצועם של 'מבצע קדש' הישראלי ושל 'מבצע מוסקטר' הבריטי-צרפתי. על פי ההסכם, תפתח ישראל בפעולה צבאית נרחבת נגד מצרים, שבה תכבוש את חצי האי סיני ותגיע עד תעלת סואץ.למחרת יכריזו צרפת ובריטניה על אולטימטום לישראל ולמצרים להסכים תוך 12 שעות להפסקת אש, ולנסיגת הכוחות הישראלים והמצרים מגדות התעלה כדי שכוחות צרפת ובריטניה יתפסו עמדות בגזרת התעלה בתווך שבין ריכוזי הכוחות.בהנחה שמצרים לא תסכים לתנאי האולטימטום, יפתחו שתי המעצמות ב-31 באוקטובר בפעולה צבאית נגד מצרים כדי להשתלט על אזור התעלה.לאמתלה זו לכניסתם של צרפת ובריטניה למערכה, שהייתה רעיון שהגה הגנרל מוריס שאל, ניתן לימים הכינוי ”העילה הישראלית”.כמו כן הוסכם באותה וועידה, כי ישראל לא תתקוף את ירדן בעת המבצע, אך אם ירדן תתקוף את ישראל, בריטניה לא תפעיל את הסכם ההגנה ההדדי שבינה לבין ממלכת ירדן.צרפת הסכימה להגיש סיוע לישראל, כולל הצבת מטוסים צרפתיים על אדמת ישראל וצי צבאי להגנת חופיה. פרק עלום בוועידת סוור, שנחשף שנים רבות לאחר מכן, היה הסכמתה של צרפת לסייע בהקמת הכור הגרעיני בדימונה.אחרי שבן-גוריון ודיין סיכמו עם נציגי צרפת ובריטניה בוועידה את מהלכי המבצע נגד מצרים, עצר שמעון פרס את המהלך, וביקש לשוחח עם השרים הצרפתיים.פרס רמז להם כי לא יהיה מבצע צבאי ללא הבטחה לכור גרעיני לישראל.לדבריו נזקקת ישראל לכור גרעיני אם תופקר בעתיד להילחם לבדה על חייה.הצרפתים נתנו הסכמה עקרונית, מבלי שנחתם הסכם. רק לאחר מאמצי שכנוע ישראלים, נחתם לבסוף הסכם צרפתי-ישראלי חשאי להקמת הכור. הציבור בישראל לא ידע כלל על הברית המשולשת שנכרתה בוועידת סוור בדבר היציאה למבצע המשולב עם צרפת ובריטניה, והפרטים החלו להיוודע לו בהדרגה רק לאחר המלחמה. בתחילת שנת תשט”ו(26 באוקטובר 1956 למנינם)החל בישראל גיוס מילואים נרחב, אך שקט, וב-29 באוקטובר פתח צה”ל במבצע שנקרא ”מבצע קדש”. על אודות 'ועידת סוור', על הברית המשולשת שנקשרה בה ועל השתתפותו של דוד בן-גוריון עצמו בוועידה, החלו להתפרסם, לאחר המלחמה, פרטים שונים בתקשורת הישראלית והעולמית.הגילוי הנרחב והדרמטי ביותר היה בספרם של שני העיתונאים הצרפתים, האחים מרי וסרז' ברומברגר בשם ”סודות המסע למצרים”. פרקי הספר החלו להתפרסם בתרגום לעברית ב”מעריב” בשנת תשי”ז, ועוררו הד רב בציבור.לאחר מכן הופיע הספר בשלמותו בעברית.בעולם הרחב עורר הספר                              סערה תקשורתית.ר”מ בריטניה, אנתוני אידן, סירב להגיב על הגילויים שנכללו בספר, ואילו ר”מ ישראל, דוד בן-גוריון אמר עליו: ”ספר מלא שטויות, שלמסופר בו אין שחר והוא מלא דמיונות”. על כך הגיב ב”מעריב” שמואל שניצר, מעורכי העיתון:”ומי כבן-גוריון יודע מי היה אותו שליח ישראלי שטס ב-22 באוקטובר 1956 לוילאקובליי כדי להפגש עם מר מולה”. בספר היו אמנם פרטים שגויים ונמתחה עליו בעולם ביקורת על כי הדגיש את חלקה של צרפת במבצע מוסקטר והפחית מחלקה של בריטניה.לגבי ישראל שגו האחים בספר במספר מקרים, למשל שכתבו כי אנשי המילואים בישראל מחזיקים את נשקם בביתם, או כי אוניית מלחמה צרפתית נתנה סיוע ארטילרי לכיבוש רפיח, אך בתיאור פגישת מולה ובן-גוריון והברית המשולשת הוכיחו הספרים והמחקרים שפורסמו במרוצת השנים את נכונות המסופר בספר.בכללו של דבר היה הספר, בעת פרסומו בעברית, מבחינת גילוי ראשון של העובדות בדבר המהלכים החשאיים שקדמו למלחמה.