בידספיריט | מסמכים הסטוריים

מסמכים הסטוריים - מכתב בנושא קבלת גט, שנשלח ע”י 'ועד הרבנים לעדת ווארשא', אל אב”ד לקהלת חרדים בציריך, הרב טוביה לעווענשטיין זצ”ל, בחתימת ר' שלמה דוד כהנא והמזכיר יעקב געזונדהייט זצ”ל נדפס ע”ג טופס רשמי, ווארשא, תרצ”ח(1937 למנינם). תוכן המכתב: בקשה של הרב כהנא, מהרב לעווענשטיין, להביא לידי סיום את כל סידורי הגירושין של אברך שאשתו מעגנת אותו ”זמן כביר וכבר הגיע הזמן[להוציא]ממסגר שניהם האומללים...כי בכל זמן שאוף שאפנו לבלי כסות דמעה מזבח ה' אלהינו, אבל לבסוף נוכחנו לדעת כי כן צריך להיות...” מצב טוב, סמני קיפול, מידות:כ-29x20 ס”מ. הרב שלמה דוד כהנא זצ”ל(תרכ”ט-תשי”ד)היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב”ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי). רבו האשכנזי של הרובע היהודי בין השנים ת”ש-תש”ח, ובסוף ימיו במערב ירושלים.נודע בעיקר בשל פעילותו להתרת עגונות מלה”עהראשונה ועגונות מלה”ע השנייה.כיהן גם כסגן נשיא אגודת הרבנים בפולין.מאוחר יותר היה נשיא איחוד רבני פולין בישראל.הרב כהנא נולד ביאנובה שליד קובנה, בגיל 17 למד בישיבת וולוז'ין אצל ר' חיים הלוי סולובייצ'יק והנצי”ב מוולוז'ין זצ”ל.נישא לאסתר בתו של הרב שמואל זנוויל קלפפיש ראב”ד ורשה. לאחר נישואיו נסע ללמוד בכולל הפרושים בקובנה ונסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ”ל. בשנת תרנ”ה, חזר לוורשה והתמחה אצל חמיו בהוראת הלכה לציבור השואלים.הוא התמנה כמו”צ רשמי בבירה הפולנית ונעשה לאחד הרבנים המקובלים בעיר. לאחר מלה”ע הראשונה היה מראשי הפעילים לכינון אגודת הרבנים בפולין, הוא פעל לצד רבי חיים עוזר גרודזנסקיזצ”ל, בדאגה ליהדות רוסיה תחת השלטון הסובייטי, והיה שותף בכיר למאמצי רבנים להתרת עגונות מלה”ע הראשונה, בשמשו יו”ר הלשכה המרכזית לתקנת העגונות שעל יד אגודת הרבנים בפולין.כמו חותנו הרב כהנא היה מקובל על כל החוגים, חסידים כמתנגדים, והתאמץ להתרחק ממחלוקות.הוא היה קרוב גם לחוגי אגודת ישראל בפולין וגם למזרחי.כך למשל העביר שיעור בישיבת 'בית שמואל' על שמו הרב שמואל מוהליבר זצ”ל, שנועדה להיות ישיבה ציונית דתית שתנציח את זכרו ורעיונותיו. הרב כהנא היה פעיל בגיוס כספים עבור הקמת ישיבות בוורשה וברחבי פולין כולה. הוא החזיק ישיבה משלו בביהכנ”ס ברחוב גנשה 8 בוורשה, והעביר בה שיעורים מדי יום ביומו.הסופר והחוקר משה צינוביץ ז”ל תיאר את פועלו של הרב כהנא: ”גדול בתורה, בקי וחריף, קובע עתים לתורה עם חובשי בתי המדרשות ובני הישיבות, עסקן ציבורי גדול ופעיל במוסדות החסד והתורה שבווארשה היהודית. בייחוד דאג לתלמיד חכמים נכבדים ירודים ועמל הרבה לטובתם. היה פעיל ביסוד ישיבות חדשות ודאג בביסוס הוותיקות. כמו כן עודד את רוח בני התורה הצעירים שבעיר זו, ונהג בעין יפה במתן היתר־הוראה למאות הצעירים התורניים שהתדבקו על דלתותיו מיד עם פרוץ מלה”ע השנייה, החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה.הוא ניסח היתר עגונות עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות תוך שהוא מסתמך על היתר הלכתי של ”תרי רובי”.לפי דבריו התיר עוד במהלך המלחמה כ-3,000 מעגונות מלה”ע השנייה בהתבסס על היתר זה, ומעולם לא אירע מקרה שבו שב הבעל בחיים לאחר מכן.עם ראשית הכיבוש הנאצי בוורשה, התפרצו חיילים גרמניים לביתו וחוללו נזק רב.הם התעללו ברב כהנא קשות בכמה מקרים.בנו שמואל זנוויל כהנא הצליח להגיע זמן מה קודם לכן מווילנה לארץ ישראל, וגם הרב כהנא ניסה להימלט מוורשה.הוא הצליח להגיע לנמל טריאסטה ומשם בספינה ”מרקו פולו” הגיע בשנת ת”ש יחד עם הרב יצחק מאיר לוין זצ”ל לנמל חיפה.הוא עשה ימים מספר בתל אביב, התמנה בשבועיים הראשונים לשהייתו בא”י כנשיא איחוד הרבנים יוצאי פולין.הוצעו לו משרות רבניות בערים הגדולות בישראל, אך הוא סירב משום שרצה לחיות בירושלים. לבסוף הסכים להצעתו של ר' מרדכי אברהם ויינגרטן זצ”ל, לקבל את רבנות העיר העתיקה בירושלים שאוכלוסייתה הלכה והתדלדלה מיום ליום בשל המצב הביטחוני, המשרה היוותה אתגר יותר מאשר תפקיד רבני מכובד והוא ניאותלקבלו.הוא עלה לירושלים, התגורר בחצר אור החיים ברובע היהודי ואת תפילותיו קיים בבית הכנסת החורבה. מיד עם הגיעו למקום מגוריו החדש, פתח מחדש את המשרד לענייני עגונות, הפעם כחלק מפעילות איחוד הרבנים יוצאי פולין.עם הגעתו לכהן ברבנות בעיר העתיקה נערכה מסיבה בהשתתפות הרבנים הראשיים הרי”א הרצוג הרב”צ עוזיאל, הרצ”פ פרנק, הרב מאיר ברלין והרב י”ל מימון זצ”ל.בשנת תש”ד יסד בעיר העתיקה את ”ישיבת ההוראה” שנועדה להכשיר רבנים צעירים, ולצדה כולל אברכים ”אחיעזר” על שם רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ”ל, והיה מעביר בה שיעורים מדי יום.לאחר השואה, לבקשת עמיתו הרי”א הרצוג, שימש ראש המחלקה לענייני עגונות של הרבנות הראשית. לאחר נפילת הרובע, במלחמת העצמאות, התגורר במערב ירושלים ברחוב הטורים בשכונת מקור ברוך.נפטר בשנת תשי”ד, והובא למנוחות בבית העלמין 'סנהדריה' בירושלים.בהלווייתו השתתפו הרב הראשי הרי”א הרצוג, ר' ישראל אלתר, האדמו”ר מגור זצ”ל ומאות רבנים.הרב כהנא היה בעל השקפות ציוניות ברורות.בשנת תר”פ, עם פרסום החלטת ועידת    סן-רמו שאשררה את הצהרת בלפור, חתם יחד עם רבני העיר וורשה על קריאה לקיים תפילות הודאה הכוללות קריאת פרקי הלל בבתי הכנסת.לאחר השואה, עם הקמת מדינת ישראל הבהיר כי עם ישראל נמצא בעידן של אתחלתא דגאולה, אמר הלל ובירך שהחיינו ביום הקמת המדינה. בשנת תרפ”ט, לצד הרב יחזקאל ליבשיץ זצ”ל, השתתף בציריך בייסוד ההסתדרות הציונית.תמך ברב משה שמואל גלזנר, רבה של קלויזנבורג אשר הוכפש בידי קנאים ממתנגדי הציונות, וחתם בראש רבני וורשה על פסק דין לפיו ”כל מי שבא ומחליט כי לפי השולחן ערוך הציונים המה כמומרים-הרי את השולחן ערוך הוא מגדף, ואת כבוד תורתנו הקדושה הוא מחלל”. בשנת תרצ”ה, לצד גדולי הרבנים בפולין, עם יסוד ”מחלקת החרדים” בקק”ל, חתם על קריאה לתמוך בקק”ל.