בידספיריט | ספרי זכרון
ספרי זכרון - ”ספר חכמי אה”ו-חלק שני מס' אוה למושב”/ר' יחזקאל דוקקעס/דפוס א. גאלדשמידט המבורג תרס”ח.מהדורה יחידה!גרמנית ועברית משני צדי הכרך. ”תולדות ונוסח מצבות הדיינים ויושבי בתי מדרשות ומחברי ספרים... שישבו או מצאו מקום מנוחתם בשלש קהלות אלטונא, המבורג, וואנדסבעק...” מצורף לספר כרטיס ברכה לבר מצוה, מאת הרב דוקקעס ואשתו, בכתב ידו של הרב דוקקעס זצ”ל. 154, [1], 55, [6] עמ'.מצב טוב מאוד, כריכה מקורית מהודרת. הרב יחזקאל איזידור(אדוארד)דוקקעס הי”ד(תרכ”ח-תש”ד)היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.נולד בסלפצ'ני, שבאימפריה האוסטרו-הונגרית(כיום בסלובקיה), בנם של הסוחרים יוסף וטרזה דוקקעס ז”ל.כשהיה ילד עבר עם הוריו לעיר וינה, ושם למד בבי”ס ציבורי.לאחר סיום לימודיו, בשנת תרמ”א, עבר לישיבת פרשבורג, שבראשה עמד אז הרב שמחה בונם סופר זצ”ל, ה”שבט סופר”.אחד מחבריו ללימודים היה ר' יוסף צבי דושינסקי זצ”ל. לאחר עשר שנות לימודים בישיבה, שבה נסמך לרבנות, עבר בשנת תרנ”א לאלטונה, שאז עוד הייתה יישוב נפרד, והיה מרבני הבית המדרש(”קלויז”)מייסודו של הנדיב יששכר בר הכהן זצ”ל. כמו כן היה דיין בבית הדין בעיר.אחרי תקופת ניסיון קצרה בראש בית המדרש נסע לווינה, שם פגש באווה(חווה), בתו של משה זקסל מבוסקוביצה, ונשאה לאישה.בשנים תרנ”א-תרצ”ט לימד ב”קלויז” והיה עוזרו של הרב מרדכי עמרם הירש זצ”ל, ודיין באלטונה.בשנת תרס”ו מונה לרבו הראשי של בית המדרש.בימי מלה”ע הראשונה היה רב צבאי, ודאג לחיילים היהודים ששירתו באזורו, לאוכל כשר, לאישור לשבות בחגים ובמועדים ולהקמת בתי תפילה.כן היה באותה העת ממלא מקומו של רבה הראשי של אלטונה ושל רבה הראשי של שלזוויג-הולשטיין.בשנת תרצ”ו הפך רבה של אלטונה, ר' יוסף צבי קרליבך זצ”ל, לרבה של כל קהילת המבורג, והרב דוקקעס קיבל על עצמו לזמן קצר את מילוי תפקיד רבה של אלטונה.יחד עם הרב יעקב ב. כהן והרב הראשי הנבחר תאודור וייס זצ”ל, עמד בראש בית הדין.מלבד הוראה בבית המדרש, דיינות והנהגת הקהילה, עסק הרב דוקקעס בענינים רבים נוספים.הוא היה מוהל מומחה, ומל תינוקות רבים ברחבי אלטונה, המבורג וערים שכנות.כמו כן היה מסדר קידושין, ראש חברת ביקור חולים, ראש ה”חברה קדישא” באלטונה, מפקח כשרות וחבר בוועדה לעזרה סוציאלית.בנוסף לפעילות בהנהגת קהילת אלטונה פרסם ספרים, ומאמרים בכתבי עת, בלוחות שנה ובשנתונים בשפה הגרמנית.בשנת תרס”ג יצא ספרו הראשון-”אִוָה לְְמוֹשָׁב”, ובו תולדות רבני קהילות אה”ו (אלטונה, המבורג, ואנדסבק).חמש שנים אחר כך, בשנת תרס”ח, הוציא את ספרו השני-”חכמי אה”ו”.הספר כולל 145 ביוגרפיות, ובהן תולדותיהם ופעולותיהם של רבני, דייני, פייטני שלוש הקהילות הנזכרות. שני הספרים פרסמו את שמו כאחד מגדולי חוקרי תולדות הרבנות. לאחר 'ליל הבדולח' בשנת תרצ”ח, הגיש הרב דוקקעס בקשת הגירה לרשויות גרמניה הנאצית, ובה ביקש לעבור להולנד, ממנה תכנן לנסוע לניו יורק.בקשתו התקבלה והוא היגר להולנד.באחת מגלויותיו האחרונות כתב כי עליו להגיע לבית החולים היהודי באמסטרדם.בשנת תש”ג, נשלח ע”י הכובש הנאצי למחנה המעבר וסטרבורק, ומשם הועבר בשנת תש”ד למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצח באותה שנה והוא בן 75 הי”ד.