בידספיריט | ספר מיוחס

ספר מיוחס - ”שלחן ערוך הרב” אורח חיים חלק ראשון/ר' שניאור זלמן מלאדי האדמו”ר הזקן”, דפוס ה' פראדיל מ'ץ, ווילנא תרס”ה.   הקדמות והסכמות בני המחבר ר' דוב בער האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש ור' חיים אברהם זצ”ל.  חותמת בעלות-ר' 'רפאל בהגרד”ב הכהן קוק, ירושלים'. הגהות רבות בכתב ידו של ר' רפאל הכהן קוק זצ”ל. קנ”ו דפים, מצב טוב מאוד, כריכה מעט בלויה, שדרה מחוזקת. הרב רפאל הכהן קוק  זצ”ל(תר”ס -תשל”א)היה רב העיר טבריה מקום המדינה ועד פטירתו. נולד בבירז שבליטא לרב דב בער הכהן קוק זצ”ל, שהיה אחיו של הראי”ה קוק זצ”ל. למד בישיבת מיר ובישיבת טלז.בשנת תרפ”ג, עלה לארץ ישראל עם משפחתו ולמד בישיבת מרכז הרב בראשות דודו הראי”ה קוק.עמד לימין דודו בסידור שיעוריו לפני תלמידי הישיבה, ובפגישותיו הרבות, ואף סידור תשובותיו ההלכתיות הרבות.”זכיתי לעמוד לפניו ולשמשו יותר מעשר שנים  וליצוק מים על ידו”, כך העיד לימים.בשנת תרצ”ב נבחר הרב רפאל לחבר 'המכון לדרישת התלמוד' מכון 'הארי פישל'(שאביו הרב דב בער היה ממנהליו), יחד עם עילויים נוספים מירושלים.והוציא לאור במסגרתו את ”תוספות הרא”ש על מסכת מועד קטן”. בשנת תרפ”ח נישא לרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבוים זצ”ל, ועבר להתגורר בביתם, שהיה 'לשער מנדלבאום'.הרב רפאל, נהג ללכת מרחק רב כדי להתפלל מדי שבת בביתו של הגרי”ז סולובייצ'יק זצ”ל, וזכה לשמוע ממנו דברי תורה רבים.בשנת ת”ש נבחר על ידי הרבנים הראשיים-הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ”ל, לכהן כרב שכונת 'תל ארזה' ובית כנסת 'משכן ישראל', בירושלים. בתחילת שנת תש”ח, נבחר לכהן כרב הראשי של טבריה ואב בית הדין שבה מטעם הרבנות הראשית, תפקיד בו נשא עד פטירתו בשנת תשל”א.בשנותיו הראשונות בעיר עמד לצידו הרב אשר זאב ורנר זצ”ל, רבה החרדי של טבריה, וחסיד סלונים, עד לפטירתו בשנת תשי”ח. לאורך השנים התכתב הרב רפאל עם רבים מגדולי דורו בשאלות הקשות והמורכבות שעלו על שולחנו.בין השאר עם הרב צבי פסח פראנק זצ”ל, בסוגיות חמורות של עגונות, הרבנים הראשיים לישראל, הריא”ה הרצוג, והרב ב”צ  חי עוזיאל, הרב איסר יהודה אונטרמן זצ”ל, בענייני מעשרות ומצוות התלויות בארץ בכלל, ושביעית בפרט, הרא”י וולדנברג , הרז”ר בענגיס הרב משולם ראטה זצ”ל הרב ראובן כץ זצ”ל ועוד רבים. הרב רפאל הכהן קוק זצ”ל(תר”ס -תשל”א)היה רב העיר טבריה מקום המדינה ועד פטירתו. נולד בבירז שבליטא לרב דב בער הכהן קוק זצ”ל, שהיה אחיו של הראי”ה קוק זצ”ל. למד בישיבת מיר ובישיבת טלז.בשנת תרפ”ג, עלה לארץ ישראל עם משפחתו ולמד בישיבת מרכז הרב בראשות דודו הראי”ה קוק.עמד לימין דודו בסידור שיעוריו לפני תלמידי הישיבה, ובפגישותיו הרבות, ואף סידור תשובותיו ההלכתיות הרבות.”זכיתי לעמוד לפניו ולשמשו יותר מעשר שנים וליצוק מים על ידו”, כך העיד לימים.בשנת תרצ”ב נבחר הרב רפאל לחבר 'המכון לדרישת התלמוד' מכון 'הארי פישל'(שאביו הרב דב בער היה ממנהליו), יחד עם עילויים נוספים מירושלים.והוציא לאור במסגרתו את ”תוספות הרא”ש על מסכת מועד קטן”. בשנת תרפ”ח נישא לרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבוים זצ”ל, ועבר להתגורר בביתם, שהיה 'לשער מנדלבאום'.הרב רפאל, נהג ללכת מרחק רב כדי להתפלל מדי שבת בביתו של הגרי”ז סולובייצ'יק זצ”ל, וזכה לשמוע ממנו דברי תורה רבים.בשנת ת”ש נבחר על ידי הרבנים הראשיים-הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ”ל, לכהן כרב שכונת 'תל ארזה' ובית כנסת 'משכן ישראל', בירושלים. בתחילת שנת תש”ח, נבחר לכהן כרב הראשי של טבריה ואב בית הדין שבה מטעם הרבנות הראשית, תפקיד בו נשא עד פטירתו בשנת תשל”א.בשנותיו הראשונות בעיר פעל לצידו                              הרב אשר זאב ורנר זצ”ל, רבה החרדי של טבריה, וחסיד סלונים, עד לפטירתו בשנת תשי”ח. קשר חזק היה גם בין הרב רפאל לרב יעקב-חי זריהן זצ”ל, רב העדה הספרדית בעיר. לאורך השנים התכתב הרב רפאל עם רבים מגדולי דורו בשאלות הקשות והמורכבות שעלו על שולחנו.בין השאר עם הרב צבי פסח פראנק זצ”ל, בסוגיות חמורות של עגונות, הרבנים הראשיים לישראל, הריא”ה הרצוג, והרב ב”צ חי עוזיאל, הרב איסר יהודה אונטרמן זצ”ל, בענייני מעשרות ומצוות התלויות בארץ בכלל, ושביעית בפרט, הרא”י וולדנברג , הרז”ר בענגיס הרב משולם ראטה זצ”ל הרב ראובן כץ זצ”ל ועוד רבים.