בידספיריט | דפוסים מיוחדים

דפוסים מיוחדים - ”הרמב”ם על דברי סופרים”/הרב ד”ר יקותיאל יעקב נויבואר/הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי”ז. הרב ד”ר יקותיאל יעקב נויבואר זצ”ל(תרנ”ה-תש”ה) היה מורה בבית המדרש למורים בווירצבורג שבמחוז בוואריה בגרמניה, שייסד הרב יצחק דב במברגר זצ”ל, ורקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם שבהולנד.נולד בלייפציג להרמן ז”ל, סוחר יהלומים מתבולל, ששב למקורות והפך לחסיד בלז.למרות השתייכותו לחסידות בלז היה אביו ציוני ותמך בתנועת המזרחי.ר'  יקותיאל היה הבכור בין תשעה ילדים ואח לשמונה אחיות.הוא הוסמך לרבנות בגיל 18 מאת גדולי גליציה, הרב אליהו בומבאך זצ”ל, ראב”ד אושפיצין, והרב שבתאי הכהן רפפורט זצ”ל, ראב”ד קרקוב, שניהם נספו בשואה.לאחר נישואיו נשאר בעיר לייפציג ולמד באוניברסיטת לייפציג בעיקר תורת המשפטים אך גם שפות שמיות.ר' נויבואר השלים תואר שלישי בהצטיינות בגיל 23 וחבר בשנת תרע”ח עבודת דוקטורט בגרמנית בשם ”תולדות דיני הנישואין במקרא ובתלמוד”.פרסום עבודה זו, של המלומד צעיר בן העשרים ושלוש, עשה רושם כביר בעולם המחקר וזכה לבקורת חיובית ביותר בעיתונות המקצועית.אולם, ר' נויבואר אשר מחקרו פתח לו דלתות רבות בעולם האוניברסיטאי, בחר להקדיש את כוחותיו לתורה ולחקר ההלכה.בשנת תרע”ז הוציא ספר נגד ביקורת המקרא לאור הפולמוס שהתרחש בנושא זה.אחרי מלה”ע הראשונה עברה כל המשפחה לחוות הרמנסברג. ליד רגנסבורג שבמחוז בוואריה בגרמניה.את החווה קנה הרמן כדי להקים ישיבה בראשה יעמוד בנו הרב יעקב יקותיאל.החווה שימשה כחוות הכשרה המשלבת בין לימודי קודש והכשרה חקלאית כהכנה לעלייתם של צעירים אלו לארץ ישראל.שם החל להתעסק יותר במחקר ולימוד אחרים. בהכשרה התאסף חוג של תלמידים שלמדו תורה מפיו, וביניהם ר' משה אונא זצ”ל.לצד הוראת התורה לאנשי ההכשרה, החל לעסוק במחקר והעמקת ידיעותיו, שם הגיע לידי הכרה כי כל התחומים יונקים זה מזה - הלכה ואגדה, מדרש ופילוסופיה, היסטוריה ופוסקים.בשנת תרפ”ג הצליחה אשתו רצי ז”ל להשיגעבור בעלה משרת מרצה בבית המדרש למורים בווירצבורג. הרב ד”ר נויבואר היה שם מהמרצים הבולטים והשפיע רבות על תלמידיו שהגיעו מישיבות נודעות, מבתי מדרש לרבנים ומאוניברסיטאות. בנוסף לעיסוקו העיקרי, הרצה גם בכנסי סטודנטים ומורים. ביתו נעשה מרכז חדש לסטודנטים היהודיים בעיר, דתיים ולא דתיים שהושפעו מגישתו ותפישת עולמו כבעל רמה תורנית ומדעית.ווירצבורג נעשתה על ידו שוב למרכז תורה ותלמידים מבתי מדרשות לרבנים נשלחו אליו לשם השתלמות.יכולותיו בהוראה ואישיותו הקורנת התפרסמו ברבים וכאשר התפנתה בשנת תר”צ משרת רקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם הוצע לו תפקיד זה. רק עם התגברות האנטישמיות בגרמניה בתרצ”ג הסכים ר' נויבואר לקבל את המשרה באמסטרדם, ובגינה דחה משרת מרצה באונ' העברית. בין תלמידיו הרבים:הרב אהרן שוסטר, ראב”ד אמסטרדם ופרופ' בנימין דה פריס זצ”ל. מחקריו עסקו גם בחקר המקרא, אך בעיקר עסק בחקר התלמוד, חקר ההלכה והמשפט העברי מתוך מבט רחב עם הקשרים למקצועות היהדות השונים, כמו היסטוריה ואגדה.הרצאותיו ומחקריו שילבו בקיאות רחבה ביותר והבנה מעמיקה מאוד הן במקצועות היהדות והן במדע. מעט ידוע על קורות הרב ד”ר נויבואר בשואה.ישנן ידיעות על כך שבשנת תש”א נשאל בעניין גט על תנאי, נושא שהעסיק רבים עקב חוסר הוודאות בשנים ההן.בזמן פלישת הנאצים להולנד בב' באייר ת”ש, התגורר באמסטרדם וממנה גורש לברגן-בלזן יחד עם אשתו, רצי ובן הזקונים, יהושע.נפטר בברגן-בלזן             בח' ניסן תש”ה סמוך לשחרור המחנה על ידי מעצמות הברית הי”ד. [י”ג]173 עמ' פורטרט, מצב טוב מאוד.