בידספיריט | דפוסי ירושלים

דפוסי ירושלים - ספר ”ברכת יוסף” חלק ראשון וחלק שני, על דיני ברכות/ר' יוסף ידיד הלוי אב”ד ק”ק הבוכרים בירושלים, חלק א':'דפוס החדש', ירושלים תרפ”ה, מהדורה ראשונה![2], 8,ש”ו, [1]עמ’.מצב טוב, מעט בלאי בגב  הכריכה. חלק ב':דפוס 'ציון', תחת השגחת המסדר יוסף בן נתנאל הלוי, ירושלים תרפ”ז.מהדורה ראשונה! קנ”ד דפים, מצב טוב, כריכה מעט בלויה, שדרה מחוזקת. ר' יוסף ידיד הלוי זצ”ל(תרכ”ז-תר”ץ)היה אב בית הדין של יוצאי חלב בירושלים, מגדולי רבני העיר. נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, לרב מרדכי זצ”ל, שהיה מלמד ילדים.כנער סייע לאביו בהוראה, וגם היה לומד עמו.משפחתו הייתה דלת אמצעים, והוא נתמך כלכלית על ידי הרב שאול קצין זצ”ל ונדיבי העיר.נישא ללאה זיאת-שרבתי, ולמד אצל הרב אברהם חיים עדס זצ”ל.בשנת תר”ן עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל, והתיישב בצפת, שם למד בבהכנ”ס ע”ש מרן יוסף קארו.בתקופה זו היה מקורב לרידב”ז ר' יעקב דוד וילובסקי)זצ”ל ועסק איתו בלימוד תורה.בצפת חיבר חלק מספריו, ושימש כדיין לצד ר' ישמעאל בן פנחס הכהן ור' שלמה רפאל חכים זצ”ל.בשנת תר”ע  לערךעלה להדפיס את ספרו ”תורת חכם” בירושלים.בעצת דודו, הרב יום טוב ידיד הלוי זצ”ל, עבר להתגורר בירושלים עם משפחתו.בתקופה זו נענה לבקשת העדה הבוכרית, והחל לשמש כדיין ומורה הוראה בבית הדין של העדה, לצד הרב אברהם אמינוף והרב יוחנן שמחיוף זצ”ל.לרשותו הועמדה דירה בשכונת הבוכרים, וספריה גדולה שקנה הגביר פנחס אברהמוף זצ”ל.בהמשך מונה לשמש כאב”ד של קהילת יוצאי חלב(יחד עם רבו, ר' אברהם חיים עדס, ועם תלמידו, ר' רפאל שלמה לניאדו זצ”ל). בסוף ימיו עסק מעט בתורת הקבלה, ועם זאת התנגד ללומדי הקבלה שלא למדו לפני כן ש״ס ופוסקים.                שיכל את ארבעת ילדיו שמתו בילדותם בתקופת מגוריו בצפת, ובשנת תרס”ב נולד לו בן נוסף, שלמה, שהאריך ימים.היה מקורב לרב שלמה אליעזר אלפנדרי ”הסבא קדישא” זצ”ל.חתם עם רבנים נוספים בעד היציאה מהוועד הלאומי, והתנגד להוראה בשפה העברית בתלמודי תורה, בטענה כי ”הכשרת” השפה בקרב תלמודי התורה תביא להפצת חומרי קריאה בשפה זו כנגד הדת. הלך לעולמו בשנת תר”ץ ממנ”כ בהר הזיתים בירושלים.