בידספיריט | ספר מיוחס

ספר מיוחס - מרתה במברגר ז”ל, נולדה בשנת תרנ”ט, בעיר פרנקפורט על נהר המיין למשפחת אוקס, משפחה דתית אורתודוכסית (אמה הייתה לבית שיף).מרתה השלימה לימודים בבה”ס התיכון היהודי בעיר והמשיכה ללימודים בבית ספר הגבוה למסחר וכן השתלמה בלימודי אמנות ומלאכת מחשבת.באותה עת, היה פחות מקובל שבנות ימשיכו ללימודים גבוהים לאחר השלמת הלימודים בתיכון והיא היתה חריגה בקהילה.מרתה התנדבה בעיר הולדתה פרנקפורט בטיפול בקליטת מהגרים יהודיים ממזרח אירופה ובסיוע להם.בנוסף, הייתה מעורבת בפעילות ציונית בעירה.מרתה עבדה בפרנקפורט בהוצאת הספרים קאופמן, שם הכירה את מי שלימים נישאה לו, נתן במברגר- צאצא למשפחת רבנים ידועה שמתחילה בריב”ד, הרב יצחק דב הלוי במברגר , רבה של העיר וירצבורג. לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בשנת תרצ”ג, נסעה מרתה עם אחותה אליס לטיול במצריים ובארץ ישראל.לאחר שהגיעה לארץ, היא הודיעה לבן זוגה שנותר בגרמניה עם בנם משה, כי אין בכוונתה לשוב לגרמניה וכי תשמח אם יצטרפו אליה.אכן, כעבור מספר חודשים הצטרפו בן הזוג והבן.תחילה היא התגוררה בחדר שכור בדירה בתל אביב ועבדה כחדרנית במלון. באותה תקופה היא יצרה קשרים עם דמויות ציבוריות ידועות, ביניהם ראש העיר דאז מר- מאיר דיזנגוף ז”ל, שתכתובת אתו מצאנו בעיזבונה.כשבן זוגה ובנה הצטרפו, המשפחה שכרה דירה ברחוב רש”י.בהמשך עברו מרתה, נתן ומשה לשכונת רחביה בירושלים. בירושלים ייסדה מרתה עם נתן ושותפו, שמואל וארמן את חנות ספרי היודאיקה המפורסמת- ”במברגר את וארמן”- חנות לספרים עתיקים במקצועות היהדות, שהיווה לימים משכן לבית ועד לסופרים, רבנים ואנשי רוח בירושלים. החנות נודעה בחשיבותה בעולם היהודי כולו ואף מוזכרת בספרו של שי עגנון ”שירה”.הקטלוגים שהיו מוציאים בחנות בכל שנה, הם עדיין מצרך מבוקש בספריות רבות בעולם.בתקופת המאורעות, בשנים תרצ”ו-תרצ”ט עבדה מרתה בהתנדבות בעזרה לנצרכים בירושלים.ביתה היה פתוח לעולים חדשים, שזה מקרוב באו והללו זכו לסעד ועצה, בעיקר במציאת מקום עבודה.בין יתר הפעילויות שבוצעו על ידי מרתה בירושלים היה סיוע בארגון עזרה למפוני ”בוינגרד” בשנת תש”ו, ולמפוני הרובע היהודי, בשנת תש”ח, ואף הקימה גן ילדים עבור ילדיי המפונים מהעיר העתיקה.מרתה הצטרפה להסתדרות נשים ציוניות-'ויצ”ו', והחלה בארגון בזארים לשם מימון פעילות הארגון.היא פיתחה את רעיון ”תעשיית הבית”, שהיווה מקור הכנסה חשוב לאלפי נשים בארץ, לרבות, פליטות, עולות חדשות, ונשות מגויסים.במסגרת זו מרתה הקימה וניהלה את רשת חנויות ויצ”ו בירושלים, תל אביב וחיפה והייתה מחלקת את זמנה בין 3 הערים.מרתה השתתפה בשם ויצ”ו בתערוכות רבות בארץ ובעולם וכן, שימשה כנציגת ויצ”ו בקונגרסים ציוניים.בשנת תשי”א נבחרה להנהלתו העולמית של הארגון בו כיהנה באופן פעיל עד שנת תש”ל.משנה זו ועד יום מותה כיהנה מרתה כחברת כבוד בהנהלה העולמית של ויצ”ו. מרתה הייתה אוזן קשבת ומייעצת לאנשים רבים, צעירים ומבוגרים עד לשנותיה האחרונות. בשנת תשמ”ב קבלה מרתה תואר כבוד של יקירת העיר ירושלים. נפטרה בשיבה טובה, בשנת תשנ”ה, בגיל 96.