בידספיריט | דפוסי ירושלים

דפוסי ירושלים - ספר ”תמורת תודה”/ר' מרדכי אליעזר וועבר אב”ד אדא/דפוס ר' אלחנן טענענבוים, ירושלים-תרמ”ז. מהדורה יחידה. ”ענף שני מ'עץ עב”ת' טשא שתלתי ונטעתי בעזה”י...עבור רבואות נסים ונפלאות אשר הרבה השי”ת עלי חסד...” חידושים על מסכת 'תמורה', חלק נוסף, עם שער נפרד, בשם 'עץ אבות' ח”ב, על פרקים ד'-ו' במסכת אבות ובסופו הספד על גאוני אונגוואר ופעסט שבהונגריה, וחידושים על מסכת בכורות(חסר דף אחרון). הסכמות המהרי”ל דיסקין ור' שלמה הלברשטאם זצ”ל נכד האדמו”ר ר' חיים מצאנז זצ”ל. רבי מרדכי אליעזר וועבר זצ”ל(תקפ”ב-תרנ”ב), נולד לרבי דוד ולליבאל'ה זצ”ל מפטרוביסלה(אז בהונגריה). תלמידו של ”החתם סופר” וצאצא ל”מגן אברהם”.בבחרותו נסע למאקווא, ולמד 5 שנים אצל ר' שלמה זלמן- אולמן זצ”ל, בעל ה”יריעות שלמה”, שהסמיכו לרבנות.בשנת תקצ”ט הספיק ללמוד חצי שנה אצל ”החתם סופר”, טרם פטירתו.לאחר מכן למד שלוש שנים בבוניהד אצל הרב יצחק משה פערלס זצ”ל, רבה של אייזנשטט, שהסמיכו אף הוא לרבנות. כמו כן הוסמך על ידי הרב יחזקאל בנט רבה של נייטרא.בשנת תר”ד נישא לשרה- יהודית בתו של רבי פנחס לייב פרידן זצ”ל, רבה של קומארום .בהיותו בן 27 נרצח אביו על ידי פורעים סרבים, והוא עבר לגור בבאצ'קה.בשנת תרי”ב התקבל לרב בעיר מולדתו פטרוביסלה ובשנת תרי”ג מונה גם לרבה של אדא, במקום הרב יעקב היילברון הי”ד, שנרצח אף הוא על ידי פורעים.הנהגתו ברבנות הייתה תקיפה וקנאית, ובשל כך הוא סבל מהתנגדות פנימית.הוא עשה רפורמות בנושא השחיטה, דבר שעורר מחלוקות נגדו.לאחר תקופה שראה שמצב השחיטה אינו שפיר, הפסיק לאכול בשר.הוא עסק גם בלימוד ילדים, ולילדיו הביא מלמד מקרקוב, הר' משה יוסף יוקר זצ”ל, לימים רבה של ברזפניק.בהשפעת המלמד שהיה חסיד צאנז, הוא החל לנסוע לר' חיים מצאנז זצ”ל.בעצת ר' חיים הוא למד את מלאכת השחיטה וכך יכל לחזור לאכול בשר.ר' חיים חיבבו מאוד וכינהו ”רב אדא בר אהבה”(רבה של אדא, בנה של ליבא, אהובה ביידיש), פרפרזה לאמורא רב אדא בר אהבה. לפני פטירתו ציווהו אביו, שהיה חובב ארץ ישראל, והיה גבאי צדקה למעות ארץ ישראל, שיעלה ארצה. לאורך השנים הוא חפץ לעלות אך אשתו סירבה לתת לו.הוא שכל שלושה בנים, ותלה זאת בהתעכבותו מקיום צוואת אביו. בשנת תר”ל נאותה אשתו לתת לו לעלות, והוא התפטר מרבנותו והחל בהכנות לעלייה.לאחר שכבר יצא לדרכו, חזרה בה אשתו מהסכמתה.הוא נע 17 שבועות מכפר לכפר, בחפשו מקום מגורים, עד שבהוראת רבו מצאנז, קיבל את רבנות וולווה הסמוכה לסיגט.הוא התנה את קבלת הרבנות רק לשלוש שנים, כשלאחר מכן יעלה ארצה.בתקופה זו נסע גם שלוש פעמים לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.לאחר פטירת חמיו בשנת תרל”ה, שלוש וחצי שנים לאחר קבלת הרבנות בוולווה, עלה ארצה עם בניו ר' דוד ור' בן ציון.הוא החליט שלא לכהן ברבנות. בשנתו הראשונה בארץ ישראל נסע להונגריה בשליחות כולל שומרי החומות, כשהוא מנצל את ההזדמנות לנסוע לרבו, רבי חיים מצאנז זצ”ל.בהיותו בירושלים הצטרף למערכות על החינוך בראשות המהרי”ל דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד זצ”ל.הוא הוציא ספר ”נובל העלים” נגד לימוד שפות זרות.עקב מלחמותיו ירדו מתנגדיו לחייו, אך הוא המשיך בפעולותיו.המהרי”ל דיסקין העריצו, והפעם היחידה שהשתתף בהספד, הייתה בהספדו של הרב זוננפלד על הרב וועבר.בתשרי תרנ”ב נכנס יחד עם ר' שמעון הויזמן(חברונער)זצ”ל, למערת המכפלה לאחר ששיחדו את השייח' ששמר על המערה בכך שר' שמעון ויתר לו על חוב הם נכנסו כשהם מחופשים לנשים ערביות, אך שכחו             ספר תהילים במערה, והערבים שמצאוהו עוררו מהומה שכמעט וגרמה לרדיפות ופוגרומים, אך ר' שמעון הצליח          בסופו של דבר להשתיק את המהומה.הדפיס מספר חיבורים עם חידושים על הש”ס ועל השו”ע.חלק מחיבוריו היו        כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו”ר בעל ”דברי חיים”.הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדאהתעורר כאשר יצא בפרסומים נגד ר' שלמה גאנצפריד זצ”ל, בעל ”קיצור שולחן ערוך”, שבספרו ”אהלי שם”        השיג על דבריו של רבו האדמו”ר רבי חיים מצאנז בספרו ”דברי חיים”. ל”ד[ט”ז-חסר דף י”ז], מצב טוב, כריכת קרטון חדשה, מעט כתמי משקה בחלק התחתון של דף השער.