בידספיריט | ספר מיוחס

ספר מיוחס - ספר ”פרי עץ הדר”-”והוא סדר ט”ו בשבט...ובסופו הנה בא סדר הדלקת נר חנוכה...” דפוס ר' ישראל קושטא, ליוורנו תרמ”ט. חתימת בעלות-ר' רחמים מלמד הכהן[זצ”ל], מספר הגהות קצרות בעיפרון בכתב ידו. הרב רחמים מלמד הכהן זצ”ל(תרכ”ה-תרצ”ב)היה רבה של עדת יהודי פרס בירושלים. נולד בשבת, כ”ה באלול תרכ”ה.בשיראז שבאיראן.בנם הבכור של טוטי ור' חיים ב”ר שמואל כ”ץ זצ”ל. בגיל שלוש התייתם מאמו.עד גיל תשע למד תורה עם אביו.כבר בהיותו כבן אחת-עשרה החל לדרוש בדברי תורה ברבים, כשבסיומה של כל דרשה נהגו הנוכחים להזכיר שטרם מלאו לו שלוש-עשרה ואינו בר מצווה כך שגם אינו יכול להשלים מניין לענות לקדיש הנאמר בסיום הדרשה, בשל כך זכה לכינוי ”מולא קוצ'יק”(חכם קטן, בשפה הפרסית), ושם זה דבק בו כל חייו ובו התכבד.בשנת תר”ם בדיוק ביום הולדתו ה-15,חלה במחלה שסיכנה את חייו.אנשי קהילתו הרבו להתפלל בעבורו, וכעבור כשבועיים וחצי הוטב מצבו הרפואי.כתוצאה מכך טענו כמה מבני הקהילה בפני אביו, שהגיע הזמן לחתן את בנו.ר' חיים הסכים, אך ביקש להמתין עם החתונה עד שיגיע בנו לגיל שמונה-עשרה שנים.ואכן בשנת תרמ”ב, נערכה החתונה בין ר' רחמים וארוסתו-אסתר בת ר' אגאי ובגום קצב ז”ל.בהיותו כבן עשרים, יזם פרויקט שיקום והרחבה של ביהכנ”ס העתיק בו התפלל.רב בנותיו ובניו נפטרו בגיל צעיר מאוד.בשנת תרס”ד הרתה רעייתו בפעם השישית.ר' רחמים חלם כי עליו להגיע לקברו של עזרא הסופר שעל חופו של נהר החידקל, בעיראק, ולערוך שם תפילה עבור הצלת העובר וקיומו.כאר אשתו הייתה בחודש התשיעי להריונה שמע כי כמה עשירים מעירו מתכוננים לנסיעה לעיראק והחליט להתלוות אליהם למרות התנגדות רעייתו ואביה. בדרך, קיבל ידיעה בטלגרף כי רעייתו ילדה בן.בעיראק התפלל על קברו של יחזקאל הנביא ובקברו של עזרא הסופר, עם חכמי כל מקום ומקום, וכן הלך להתברך אצל ר' יוסף חיים, ה-”בן איש חי”, שבנוסף לברכה גם ניחם אותו ויעץ לו מה לעשות בעתיד, וכן דחף אותו לעלות לא”י ואף נתן לו תמיכה כספית עבור כך. בשנת תרס”ו, החליט לעלות ולהתיישב בירושלים, אך הקהילה והשלטונות בשיראז מנעו ממנו לצאת מהמדינה, ועל כן נאלץ לברוח כשהוא משאיר מאחור את אשתו ושניים מילדיו, אתספרייתו הגדולה שכללה ספרים נדירים וכן את כתבי היד של דרשותיו.בליל עשרה בטבת תרס”ו הגיעלירושלים יחד עם בתו חנה ובעלה שאולוכעבור שנה עלו בעקבותיו אשתו וילדיהם עזרא וחיה.במהלך ההפלגה של משפחתו ארצה, אבדו כתבי היד של הספרים שכתב במהלך עשרות שנים, כשהושלכו לים בעקבות סערה, ור' רחמים נאלץ לכתוב אותם שוב.המשפחה המאוחדת קבעה את ביתה בשכונת זיכרון טוביה בשכונת נחלאות שבירושלים. מאוחר יותר רכש הרב רחמים יחד עם אחיו עזרא ויוסף חצר בשכונת נחלת ציון, והקים בה את בית הכנסת ”שערי רחמים” על שמו, ומאוחר יותר גם ישיבה הנושאת שם זה.כמו כן היה שותף להקמת תלמוד תורה ”אור החיים”, ותרם את הכסף לבנייתו בצמוד לבית הכנסת אוהבי ציון הסמוך לבית הכנסת שלו. בירושלים, נקשר ר' רחמים בראי”ה קוק זצ”ל, שכיהן אז כרבה הראשי של א”י.יחד עמו למד בחברותא את תורת הסוד ועל הגאולה.בהסכמה שכתב הרב קוק על הספר ”צדקה ורחמים” שחיבר ר' רחמים תיאר אותו כ-”מעלת כבוד ידידי הרב המופלא”.כשנפטר ר' רחמים, עצר מסע הלוויה, שעשה את דרכו להר הזיתים, במשכנו של הרב קוק, וזה יצא למרפסת ביתו והספיד את ידידו. ר' רחמים הכהן נטמן בהר הזיתים, אך קברו נהרס ואבד במהלך 19 שנות השלטון הירדני במקום. חיבוריו:'כיסא רחמים', 'ישועה ורחמים', 'צדקה ורחמים', 'חיי רחמים', 'זיכרון רחמים', 'עתרת רחמים'. כ”ו דפים, מצב טוב, נקבי עש קטנים בכריכה ולכל אורך הספר, כתמי זמן.