בידספיריט | גלויות

גלויות - שתי גלויות ישנות(שנות התר”ס)בהוצאת 'צענטראל' בווארשא, עם פורטרטים של אנשי רוח יהודים: 1)מוריס רוזנפלד ז”ל(בכתיב יידי:מאָריס ראָזענפעלד), נולד בשם משה יעקב אלטר(תרכ”ב-תרע”ג), היה משורר יידי.שלושה משיריו עובדו לעברית וזכו לפרסום רב בארץ ישראל: ”גלות מאַרש” (יידיש: ”מארש הגלות”):שיר טראגי העוסק בגורלם הנורא של היהודים בגלות – עובד לעברית, אולם ניתנה לו משמעות הפוכה-זהו השיר ”פה בארץ חמדת אבות”, המעלה על נס את התגשמות כל תקוות העם היהודי כאשר הוא חוזר לארצו. ”איר קליינע ליכטעלעך” תורגם לעברית בשם ”נרותי הזעירים”והפך לשיר חנוכה ידוע ומקובל. ”מיין רוע פלאץ” -פורסם בספר משיריו שיצא לאור בשנת תרס”ד.השיר מזוהה עם פועלי ”סדנאות היזע”-המתפרות בניו-יורק בהן הועסקו חייטים ותופרות יהודים רבים שנהגו לשיר                                אותו.תורגם לעברית על ידי יעקב שבתאי בשם ”שם מקום מנוחתי” בביצוע שלמה ארצי. מידות:כ-13.5x9 ס”מ, מצב טוב. 2)יהודה לייב גורדון ופרץ סמולנסקין: יהודה לֶיְיבּ גורדון ז”ל-בראשי תיבות: יל”ג(תקצ”א-תרנ”ב)היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני.קריאתו בשירו ”הקיצה עמי”:”הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ” הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו. פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין ז”ל(תר”ב-תרמ”ה)היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת ”חיבת ציון”.לפי תפיסתו, עם ישראל הוא עם ייחודי, שהמאחד אותו הוא תרבותו, ההיסטוריה שלו ושפת התנ”ך, ולא בהכרח ארצו. על עם ישראל להחיות את השפה העברית ולדבר בה, שכן רק אז ישמור העם על זכותו להיקרא בשם ”ישראל”. בצידה השני של הגלויה נכתב: ”אני שולחת לזכרון את התמונה הזאת למאיר רזניקיוו, ממני שושנה לוקץ” מידות:כ-14x8.7 ס”מ, מצב בינוני, כתמי זמן, קרע קטן בחלק העליון.