בידספיריט | דפוסי ירושלים

דפוסי ירושלים - ספר ”קונטרס היחיאלי”/ר' יצחק אלפייה/הוצאת 'אור-חדש' ו'צמח-צדיק'/דפוס 'ארץ ישראל' ירושלים תרפ”ח.מהדורה ראשונה! בגב השער חותמת רשמית של המחבר-ר' יצחק אלפייה זצ”ל, ומספור בכתב ידו וחותמת ישיבתו-חברת ”אור חדש וצמח צדיק” בירושלים.וכן כיתוב נוסף של גבאי ביהכנ”ס 'דגל ראובני', על קניית עשרה כרכים, משנת תרצ”ו. הספר מחולק לשלושה חלקים:'בית השם', 'בית עולמים' ו'בית אדם'. בעותק הנוכחי חלק ראשון ושני בלבד. בחלק הראשון הנהגות ביהכנ”ס, מוסרים, וסדרי לימוד ותפילה ע”פ הקבלה בשבתות ומועדים, בחלק השני הכנת הלבוש לנפטרים, וסדרי הקבורה ע”פ הקבלה ומנהגי ארץ ישראל. צ”ט;פ”ח דפים, מצב טוב, מעט כתמי זמן. ר' יצחק אלפייה זצ”ל (תרל”ח-תשט”ו) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה. נולד בסביבות שנת תרל”ח בחלב שבסוריה, לרב יעקב חיים ישראל ולשרה(צלחה)זצ”ל.בגיל 5 לערך התייתם מאמו, וסבו, הרב יצחק ישעיה אלפייה זצ”ל גידלו בביתו. בצעירותו עלה לישראל עם משפחת אביו וסבו, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת המקובלים בית אל. בתקופה זו הוסמך לשחיטה על ידי סבו, ומעבודה זו התפרנס בהמשך חייו.בשנת תרס”ז מונה לשמש כחבר בית דין בירושלים, אך התפטר ממשרה זו לאחר תקופה קצרה והקים יחד עם רבנים נוספים את חברת ”אור חדש וצמח צדיק” בבית הכנסת של בית החולים משגב לדך. מטרות החברה הייתה עריכת לימוד תורה משותף לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה.תרע”א התגורר בראשון לציון, שם ייסד את חברת ”עולי רגלים” שמנתה כ-50 חברים שהיו עולים מדי חג לירושלים, כדי לקיים את מצוות עלייה לרגל.לאחר מכן שב לגור בעיר העתיקה בירושלים.בשנת התרצ”ו החל בהפצת לימוד ”יאיר נתיב” שתיקן, הכולל סדר לימוד המשלב את רוב ספרי היסוד ביהדות.בהמשך איגד תלמידי חכמים שעסקו בקבלה בישיבת בית אל, ודאג למשכורתם מתרומות שאסף.בתקופת מלחמת העולם השנייה נסע למצרים ברכבת צבאית לאחר שקיבל אישור מהמושל הצבאי, להתפלל על קברו של הרב יעקב אבוחצירא זצ”ל עם מספר יהודים מהקהילה היהודית במצרים, בעקבות חלום שחלם.לפני חתימת הסכם הכניעה עם מפקד הלגיון הירדני על הרובע היהודי בשנת תש”ח, ניסה ללא הצלחה ליזום השארת 10 משפחות יהודיות ברובע, תחת השלטון הירדני, והוא הוגלה לאחת משכונות ירושלים החדשה, יחד עם שאר משפחות הרובע. בתקופה זו איבד את כל כתביו, חוץ מאלו שהוצאו לאור.נודע בפעילותו למען קיום תעניות הדיבור והדגשת עדיפותן על תעניות צום, ויזם ימי תעניות דיבור ציבוריים המלוות בלימוד תורה. הלך לעולמו בכ”ו באלול התשט”ו, לאחר מחלה, ונטמן בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. הרב מרדכי אליהו זצ”ל היה אומר על רבי יצחק אלפִייה, שהוא אחד מל”ו צדיקים שבדור.