בידספיריט | דפוסים נדירים
דפוסים נדירים - קונטרס ”משפט וצדק דורש עם ישראל מעמי העולם”/יצחק כהן-צדק/דפוס 'ארץ ישראל', ירושלים-תרפ”ח.פריט נדיר! ראיות על חזקת עם ישראל על ארץ ישראל, כולל עבר הירדן המזרחי ואילת, וכן רעיון של המחבר להקים תעלה שתחבר בין הים התיכון וים סוף! יצחק כהן-צדק ז”ל, נולד בעיירה דויג, ליטא, בשנת תרל”ג, לאביו מרדכי ולאמו אסתר, בת הרב של קהלת דויג, מגדולי הרבנים בליטא.קיבל חינוך תורני, נשא אשה והחל לעסוק במסחר.אבל הראשונות לא הצליחו בעסקיו וחיו בדחקות.הצטרף מנעוריו לחיבת ציון ולציונות ושרת את הרעיון באמונה ובמסירות ללא כל שאיפה לטובת הנאה עצמית או לכבוד.עוד לפני מלה”ע הראשונה, היה נוסע על חשבון עצמו לערי תחום המושב שברוסיה לשדל אנשים להעמדת קערות בבתי-הכנסיות בערב יום כפור לטובת הועד האודיסאי של חובבי ציון. אחרי המלחמה הוטב מצבו הכלכלי והיה לו ביח”ר ללבנים אז קיים את המצות לפעול למען בנין הארץ ביתר נוחות, אבל המשיך לנדו בכן ערי ליטא להתרים לקרן הקיימת ולקרן היסוד והשקיע עמל כדי להשיג תרומות הגונות. ואכן אמר עליו מנחם אוסישקין, שלא ראה מימיו אידיאליסט גדול כמוהו.בשנת תרפ”ה עלה לא”י, וניתנה לו ומשרת גובה מטעם קרן היסוד בשכר מועט.אך המציאות שראה בארץ לא התאימה לתמונה האידיאלית שתיאר לו בשאיפותיו, ולא הרגיש בנפשו יכולת לגבות כספים מעניים התפטר מעבודה זו וחי בדחקות גדולה. כשם שהחמיר בתביעות כלפי עצמו, כך היה רוצה לראות גם מצד הישוב אידיאליזם והקרבה במדה עליונה, ומפעם לפעם היה חוסך מפיו ומפרסם את דברי תוכחתו בעתונים ”הארץ” ו”דאר היום” כמודעות בתשלום, וכן היה עושה בפרסומי תוכחתו לממשלת אנגליה, על שהתכחשה להתחייבויותיה כלפי העם העברי, ופרסם שלש חוברות(”ואת ארצי חלקו”, ”משפט צדק”, ”אשות חיל”)בכסף שחסך מפרוטותיו הדלות והיה מחלקן בחנם. לפני מלה”ע השניה, ניבא לבו את האסון העומד להתחולל על יהודי אירופה, והיה מנסה לעורר את שומעיו שיאזרו כח ומאמצים להוציא מאירופה את היהודים היושבים שם, והיה חוסך מפיו לטובת תרגומים והדפסות- במכונת כתיבה, של מכתבים ותזכירים לראשי המדינות של ארצות-הברית, מכסיקו וארגנטינה, ומזהירם בדבר הסכנה המאיימת על יהודי אירופה ובדבר החובה להתגייס למשימת ההצלה.מזכירי המדינה היו עונים לו מפני הנימוס, ומאשרים את קבלת מכתביו ואף הודיעו לו שיעלו את הנושא בדיוניהם, אבל יותר מזה לא עשו. כשפרצה מלה”ע השניה נשאר מנותק מכל קשר עם בניו, שהיו בליטא, ומאז גברו מחסורו ומצוקתו עוד ועוד, ובשנותיו האחרונות היה סובל אף רעב ממש, עד שנפל למשכב שממנו לא קם.נפטר בי”ז שבט תש”ב. 39, [1] עמ’; מצב טוב.