דפוסי ליוורנו

דפוסי ליוורנו

מחזור לראש השנה :"... כמנהג ק"ק ספרדים שבקוסטאנטינא ומדינות מזרח ומערב ואיטליא,

עם התפלות מכתבי האר"י ... ומספר חמדת ימים, עם הגהות מוהר"ר חיים מודעי ... והדינים

בלע"ז [לאדינו]. ובסוף המחזור בקשות מוהר"ר דוד פארדו...ובקשות מספר אוצר נחמד,

ונוסח התרת נדרים ומודעות בשלימות וכמנהג החסידים שבעה"ק ירושלם ... סדר ותשליך

שסדר הרב...חיד"א...ושאר תפלות של הרב הנזכר ...ופירוש מהרב אברהם אלנקאר.

רישומים מעניינים בכתב יד נאה, חצי קולמוס, בדף הפורזץ.שם הכותב-דוד פתחי אברהם מרדכי.

החותם את שמו גם בלועזית.כמו כן יש חתימות שלו בדף השער.

ר' אברהם בן רבי יוסף אלנקאר זצ"ל, נולד בפאס שבמרוקו.במהלך חייו הוא נדד במקומות שונים

היה בקושטא, בצפת, בפאס, ובשנת תקמ"ד הוא שהה בתלמסאן, בשנת תקמ"ה בתוניס ובשנת

תקמ"ח בטרבלס.בטרבלס התיידד עם רבי אברהם כלפון זצ"ל, שמצטט אותו בספריו, והרב אלנקאר

כתב לו הסכמה לספר "לקט הקציר" שחיבר.כן היה מיודד עם רבי שאול ישועה אביטבול זצ"ל רבה

של העיר צפרו שבמרוקו, אצלו שהה בשנת תקמ"ג והיה עמו בקשרי מכתבים.לפחות משנת תקנ"ה,

הוא התגורר בעיר ליוורנו שבאיטליה וכיהן שם כדיין בבית דינו של רבי יעקב חיים בן נאים זצ"ל.

בשהותו בליוורנו היה בקשרים עם הרב החיד"א זצ"ל.רבי אברהם נפטר בשנת ה'תקס"ד.

יצירתו המפורסמת ביותר היא הספר "מחזור קטן" לימים הנוראים שאותו הדפיס בשנת תקס"ג.

הוא סידר בו את המחזור לימים הנוראים בתוספת הגהות וביאורים רבים.המחזור זכה לתפוצה

רבה ועוד באותה השנה הוא יצא בארבעה נוסחים:ספרדים, אוראן, תלמסאן ותוניס.החל משנת

תר"ז נדפס המחזור הקטן בשינויים קלים תחת השם "זכור לאברהם" וזכה למהדורות רבות.

ר' אברהם חיבר גם הגהות לספר "תיקוני הזוהר"(תקנ"ה), ויחד עמו נדפסו ארבעה-עשר מפיוטיו.

פיוטים נוספים מצויים בכתב יד.כמו כן כתב הגהות ביאורים לספר "שרשי השמות" לר' משה זכות זצ"ל שנדפס יחד עם הגהות אלו בשנת ה'תשנ"ה.

קמ"ז[1]דפים, מצב טוב, כריכה מקורית.עם מסגרת ושדרה מעור, מעט בלויה.מעט נקבי עש.