בידספיריט | דפוסים נדירים

דפוסים נדירים - ”מבוא לתוספתא” עם פירוש ”חשק שלמה”/ר' שלמה יהודה ליב פריעדלענדער/המו”ל בנו מאיר פריעדלענדער, דפוס ליפמאן הכהן קאטצבורג, טירנוי תר”ץ. הסכמות של ר' דוד פרידמאן מפינסק-קרלין, ר' שלום מרדכי הכהן אב”ד ברעזאן ור' אליעזר דוד גרינוואלד זצ”ל. הקדשה בכתב ידו של ר' גרשון ב”ר.יוסף שלמה גאיטיין, אבדק”ק העדיעס, לאליהו סג”ל ידיד נפשו משנת תרצ”ו. עם חותמת שלו, וכן חותמת בעלות של  ר' רפאל אייזענבערג הלוי זצ”ל. ר' גרשון גאיטיין הי”ד, היה רב ומורה בביהכנ”ס ”עץ חיים” בפרשבורג.נהרג עקה”ש בשנות החורבן. שלמה יהודה פרידלנדר (בערך תר”כ-תרפ”ד), סופר וזייפן ספרותי. פרידלנדר מסר תיאורים ביוגרפיים סותרים על חייו, וטען בתקופות שונות שנולד בהונגריה, טורקיה ורומניה, אך ככל הנראה הוא נולד בבשנקוביץ' שליד ויטבסק, ביילורוסיה.הוא למד כביכול בישיבת וולוז'ין ולאחר מכן נדד ברחבי אירופה. הוא היה בצ'רנוביץ בשנים תר”מ-תרמ”ב, מיינץ, פרנקפורט על המיין, מולהאוס (בערך  בין השנים תרמ”ח-תרנ”ה), ווייצן, נאסוד, ולבסוף בסאטמר, משנת תרס”ו ואילך.נראה שהוא נפטר בווינה. פרידלנדר פרסם כמה חיבורים בעלות ספק מקוריות או זיופים מובהקים. בין אלה: ”התיקון”, שפורסם בשם ל' פרידלנד בצ'רנוביץ בשנת תרמ”א.הוא מתיימר להיות מדריך אותנטי למנהגים    חסידיים, בעוד שלמעשה מדובר בפרודיה גסה ומגונה על החסידות בכלל וחסידות חב”ד בפרט. מהדורה של תוספתא סדר זרעים וסדר נשים, יצא לאור בפרשבורג בשנים תרמ”ט ו-תר”ן, עם פירושו בשם ”חשק שלמה”.הוא טען שערך מהדורה ביקורתית של טקסט התוספתא מתוך כתב יד שלא פורסם, אך על כך חלקו אדולף שוורץ והרב יעקב ינובסקי מקייב.פרידלנדר הגיב לביקורת של שוורץ בחוברת בשם                ”קשר בוגדים” (פרסבורג, תרנ”א), גדושה בעניינים לא רלוונטיים והתעללות עלובה במבקריו. מהדורה של מסכת יבמות מהתלמוד הירושלמי, כביכול מכתב יד, יחד עם פירוש כפול, ”חשק שלמה”, בסינרוואראליה בשנת תרס”ה.אולם הזיוף הנודע ביותר של פרידלנדר היה סדר קודשים של התלמוד הירושלמי.פרידלנדר הכריז על גילוישל כתב יד ספרדי עתיק, מתוארך לברצלונה שנת 1212(למנינם), שהכיל את הטקסט התלמודי האבודו החשוב ביותר הזה.הוא פרסם את זבחים וערכין בשנת תרס”ז ואת חולין ובכורות בשנת תרס”ט, עם פירושו”חשק שלמה”.הוא טען שהוא ממוצא ספרדי טהור ממשפחת אלגאזי הידועה, יליד איזמיר, ושברכישת כתב היד סייעו לו אחיו, אליהו אלגאזי.כמה מבכירי החוקרים בתקופה זו, כמו שלמה באבער, שניאור זלמן שעכטר והרב ושלום מרדכי שוואדרון מברז'אן זצ”ל האמינו לסיפורו.עם זאת, רוב החוקרים לא נתנו אמון בסיפוריו, ורבה של רוטרדם, הרב ד”ר דב אריה ריטר, הוכיח את הבדיות בטענותיו של פרידלנדר, על בסיס ראיות פנימיות.מסקנותיו של ריטר נתמכו על ידי מומחים רבים ביניהם בנימין זאב בכר, אביגדור אפטוביצר, בער רטנר, ור' ומאיר דן פלוצקי זצ”ל. המחלוקת נמשכה, ובשנת תרע”ג עדיין פרסם פרידלנדר חוברות בנושא זה. [2]פ”ג דפים, מצב טוב, כריכה מעט בלויה, שדרה מחוזקת..