בידספיריט | דפוסי ירושלים

דפוסי ירושלים - גמרא מסכת כתובות עם פירוש ”שלחן הטהור”;”מערכת השלחן”;”שערי ציון” ר' אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי/דפוס ר' חיים צוקרמן;ירושלים תרצ”ז. ”שלחן הטהור”-מוקדש כולו ללשון השו”ע בלי שינוי. ”מערכת השלחן”-מביא כל שיטות הראשונים, מקורי הדינים, נ”כ השו”ע והכרעת האחרונים. ”שערי ציון”-מכיל כל מאמרי הגמרא-רש”י ותוספות, שמהם נפסק דין בשו”ע.  הקדשה בכתב ידו של המחבר לד”ר יצחק אונא זצ”ל מתאריך ט”ז אדר תרצ”ט. קי”ב דפים, מצב טוב, כריכה מקורית, שדרה מעט בלויה. הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), (תרל”ג-תשכ”ב) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים ”מערכת התלמוד והפוסקים”. נולד לרב צבי יחיאל הלוי מהפרושים של קהילת וילנה שאף שימש כמגיד מישרים. עד הגיעו לגיל בר מצווה למד תורה מפי אביו. לאחר מכן נשלח לישיבת סלבודקה שם הושפע מראש הישיבה ה'סבא' רבי נתן צבי פינקל. ואף היה תלמידם של ראשי תנועת המוסר, רבי יצחק בלאזר רבה של פטרבורג ורבי נפתלי אמסטרדם רבה של אלקוסט. מסלבודקה המשיך לראדין, שם הושפע מתורתו של רבי ישראל מאיר הכהן ובני משפחתו. לאחר נישואיו לסימה-פרידה לבית ליפוב עבר להתגורר בהורדוק. שלושה בנים נולדו להם: גרשון יצחק ויהודה-לייב. בהורודוק למד שנתיים בשקידה כשכמעט בכל יום סיים מסכת שלמה, וזאת למורת רוחו של חמיו אשר רצה לשלבו בעסקי המסחר. מכאן נסע לקובנה ולמד ב'כולל' הנודע שלה במשך זמן קיץ שלם שבסופו הוזמן לשמש ברבנות קהילת מאישד. כעבור תקופה קצרה, השתדלו עבורו הרבנים מאיר שמחה הכהן ורבי יוסף רוזין 'הרוגאצ'ובער' מדווינסק. לאחר מות אשתו הראשונה נשא לאשה את צינה-רשה, בתו של רב העיירה סאלוק שבליטא, הרב נפתלי הרץ קרוניץ. לאחר מות הרב קרוניץ מונה הרב ולקובסקי רב הקהילה. רשה הייתה כאם לבניו וילדה שלושה: פרידה צבי ורוזה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה האזור בתוך שדה הקרב בין הכוחות הלוחמים. היהודים סבלו פרעות מידי הקוזקים, הגרמנים והליטאים. הרב ולקובסקי ארגן את מילוטם של יהודי העיירה. לימים הגיע לפודולסק הסמוכה למוסקבה, שם פעל רבות לשמירת החיים היהודיים על פי ההלכה, למרות אימת המשטר הקומוניסטי. בשבתו שם נהג לגייר בני זוג גויים של יהודים, כדי למנוע התבוללות, לדבריו למרות שידע בוודאות שהם אינם מתכוונים לשמור מצוות. מאוחר יותר תהה על תוקפם של גיורים אלה, והציע מנגנון חלופי של ”גיור לשם עבדות” על מנת לפתור את הבעיה.בהמשך חזר לליטא ושימש כרב בקרוז'. בשנת תרצ”ד עלה לארץ ישראל. בירושלים חודש הקשר בינו לבין הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שניהם נדברו לשלב את ”מערכת התלמוד והפוסקים” של הרב ולקובסקי עם ”הלכה ברורה ובירור הלכה” של הרב קוק לכדי יצירה אחת. התוכנית לא יצאה לפועל עקב פטירתו של הרב קוק באלול תרצ”ה בשנת תרצ”ו נבחר הרב ולקובסקי למועצת הרבנות הראשית. הוא כיהן כדיין בבית הדין בירושלים בבית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו לגמלאות. כן היה רב קהילה בירושלים. לאחר מות אשתו בארץ ישראל, נשא הרב ולקובסקי לאשה את יוכבד לבית כהן אשר הקדישה את כל רכושה למפעל מערכת התלמוד והפוסקים והדפסת ספריו. הרב ולקובסקי נפטר בשנת תשכ”ב בירושלים, בגיל 89, טרם הספיק להשלים את סדרת הספרים עליה עמל כל ימיו.