בידספיריט | דפוסים מיוחדים

דפוסים מיוחדים - שני ספרים כרוכים יחד: 1)”הואיל משה”/ר' משה יצחק אשכנזי-איש טריאסטי/המו”ל שאלתיאל אייזיק גרעבער, פרעשמישל תרמ”ז. ביאור על' תרי עשר' על דרך הפשט. ר' משה יצחק אשכנזי זצ”ל(תקפ”א-תרנ”ח), היה רב, מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי. רוב ימיו הוא עסק בהוראה, להוציא תקופה קצרה של כהונה ברבנות באיספלטרו.הספרים שכתב ופרסם יצאו בעיקרן למטרות חינוכיות ונשענו על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם הפרשנות היהודית המודרנית, שהתפתחה מימי משה מנדלסון ועד שד”ל, שהיה מורו המובהק של אשכנזי.תכלית עבודתו בספריו הייתה בעיקר פדגוגית.פירושיו הם פרי עיון מתמיד במקרא, יחד עם תלמידיו וחבריו, שהיו כולם מבית מדרשו של שד”ל. המגמה ששררה באיטליה, בניגוד למזרח אירופה ומרכזה, הייתה ברוחו של משה מנדלסון להתייחס לתנ”ך כבעל ערך אסתיטי ודתי-מוסרי ולא באספקלריה של הפירוש התלמודי. 105 עמ', מצב טוב, דפים מנותקים, מעט נקבי עש קטנים. 2)”עטרת שלום ואמת”/ר' שלום ב”ר אהרן קוטנא/פאקש תרנ”ד.דפוס ראשון. ”חידושים, הערות ובחינות, באורי מקראי קודש ומאמרי חז”ל, וכן דרשות לחפצי הענין והזמן...” החלק השני-”מספד תמרורים”, הספדים על כמה מחכמי אותה תקופה. חתימת בעלות-אשר וואסערמאנן. הרב שלום קוטנא זצ”ל(תקפ”ו-תרס”ט) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט        וראש הישיבה בה.נולד בטאטיס(הונגריה), לאמו מירל חיה ואביו הרב אהרן זצ”ל, מתלמידי 'החתם סופר', ששימש כרב העיר ובעל- ”משחת אהרן”.נקרא על שם הרב שלום אולמן זצ”ל מחבר ”דברי ר”ש”, רבו של אביו. למד אצל הרב אברהם אולמן זצ”ל בלקנבך, בשנת תר”ב החל ללמוד אצל הרב יחזקאל בנט בניטרה.כן למד מספר שנים אצל הרב אברהם סופר(”הכתב סופר”)זצ”ל בפרשבורג, ואצל הרב שמואל צילץ ורש”ר הירש זצ”ל בניקלשבורג.    שימש את הרב שלמה קווטש זצ”ל, רבה של לייפנק, שהסמיכו לרבנות. בשנת תר”ט החל לכהן כרבה של מור ובשנת תרי”ד כרבה של קאפושוואר. בשנת תר”ל החל לכהן במקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר זצ”ל, רבה של אייזנשטאדט.הוא החזיק בתפקיד זה 39 שנים, עד לפטירתו.הקים במקום ישיבה מפורסמת אשר העמידה תלמידים ורבנים רבים שנסמכו על ידיו. בשנת תרכ”ד לצד הרב עזריאל הילדהיימר, תמך בפתיחת בית מדרש לרבנים בהונגריה.לצד זאת, בשל הפצרת רבו- ”הכתב סופר”, תמך ופעל לאורך שנים למען הפרדת הקהילות בהונגריה.בשנת תרמ”ב, לצד הרב משה פולק זצ”ל          רבה  של בונהאד, ניסח ”קול קורא” אל אגודת מחזיקי הדת בלבוב, אז בפולין, עליו חתמו 84 רבנים מהונגריה,         השולל בחירת ראשי קהל שאינם שומרי מצוות.בהתאם לכך, התנגד לשיתוף פעולה עם התנועה הציונית במסגרת תנועת המזרחי.בשנת תרנ”ז, לאור פולמוס רבני מתרחב בשאלת חוק נישואים אזרחיים שחוקק בהונגריה והשלכותיו להלכה, וכתגובה לחוות דעת מקילה, שפורסמה בשנת תרי”ב על ידי הרב נתן אדלר זצ”ל, הוציא הרב קוטנא לאור את החוברת ”וכתורה יעשה”, בה הציג עמדה המתנגדת לגיור קטנים שנולדו מנישואי תערובת, כאשר אמם לא מתגיירת כדין. י”ג+נ”ט+י”ב[2]דפים, מצב טוב, דפים מנותקים.כריכה בלויה עם סימני קילוף.