בידספיריט | דפוסים מיוחדים

דפוסים מיוחדים - שני ספרים של הרב משה אביגדור עמיאל זצ”ל: 1) ”הגיונות אל עמי”, כרך א'/הרב משה אביגדור עמיאל אבד”ק אנטוורפן/  דפוס יוסף פלעסנר אנטוורפן תרצ”ג.דפוס ראשון. דרושים ורעיונות בענינים העומדים ברומו של עולם, מראש השנה עד שבת בראשית. חתימת בעלות-צבי סג”ל שאכנער מבראשאוו. [3]רצ”ט עמ', מצב טוב, מעט בלאי בכריכה. 2)”דרשות אל עמי” ח”ב דפוס נ.קרוננבורג בילגורי תרצ”ד.הוצאה שלישית מוגהת ומתוקנת.דרושים ורעיונות לתקופת שלושת הרגלים.[ו']קכ”ח עמ'.מצב טוב, שדירה מודבקת באופן לא מקצועי בנייר דבק. הרב משה אביגדור עמיאל זצ”ל(י”ב בניסן תרמ”ב-י”ג בניסן תש”ה)היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.כיהן כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן, ולאחר מכן רבה הראשי של תל אביב. נולד בעיירה פורוזוב שבפלך גרודנה, רוסיה, כבנם הבכור של הרב יעקב-יוסף ורבקה זצ”ל.עד גיל 13 למד במסלולים המקובלים בעיירה(”חדר” ותלמוד תורה)ואצל אביו.בגיל 13 עבר ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון, הרב שמעון יהודה הכהן שקופ והרב יוסף יהודה לייב בלוך זצ”ל;עם הגעתו שובץ בכיתה גבוהה מגילו, בגלל כישרונו. לאחר שלוש שנים עבר ללמוד בישיבת בריסק אצל הרב חיים הלוי סולובייצ'יק זצ”ל, ולאחר שנה ל”קיבוץ” בווילנה אצל הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ”ל, שם למד שלוש וחצי שנים.כשהיה בן 18,נסמך לרבנות על ידי ר' שלמה הכהן מווילנה, הרבנים מדווינסק מאיר שמחה הכהן והרב יוסף רוזין(”הרוגאצ'ובי”)זצ”ל.בשנת תרס”ג, בגיל 21,נשא לאשה את מאשה ביילה בתו של משה לוי ניוויאזקי מביאליסטוק.בגיל 23,לאחר פטירת הרב פנחס רוזובסקי זצ”ל מונה לרב בעיירה שווינציאן, והקים שם ישיבה שמנתה כמאה תלמידים.שמונה שנים אחר כך מונה לרב גריובה (בגבול רוסיה– גרמניה), שם כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה.לאחר נאומו בוועידה העולמית של המזרחי בתר”פ, זומן לכהן כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן-בלגיה, תפקיד שבו כיהן בין השנים תר”פ-תרצ”ו.שם הקים בית ספר דתי לאומי- 'תחכמוני', בית ספר לבנות, תלמוד תורה, ישיבה ועוד.על פעילותו הענפה ניתן ללמוד אף ממכתב שקיבל מהרב ישראל מאיר הכהן ('החפץ חיים')זצ”ל, בחודש אדר תרפ”ד.בשנת תרצ”ג ביקר בארץ ישראל, ובין השאר נפגש עם הראי”ה קוק זצ”ל.לאחר פטירת הרב שלמה הכהן אהרונסון זצ”ל רבה הראשי של תל אביב, הציע הרב יהודה ליב מימון זצ”ל שהרב עמיאל יקבל על עצמו את המשרה.ואכן בשנת תרצ”ו, לאחר שנבחר בהצבעה, שבה גבר על הרבנ יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ”ל, הגיע לכהן כרבה הראשי של תל-אביב.בת”א הקים את ישיבת היישוב החדש      הנקראת גם ”ישיבת הרב עמיאל” את ”רשת החינוך התלמודי”, שהתמקדה בלימוד עבור בעלי-בתים, מפעל תורני בשם    ”כינוס סופרים” ומוסד ”עזרת תורה” לתמיכה בתלמידי חכמים עולים.מלבד העיסוק המתמיד בספרות התלמודית ובפסיקה ההלכתית(ספרו המרכזי בתחום זה הוא ”המידות לחקר ההלכה” שיצא בשלושה כרכים)עסק הרב עמיאל רבות בענייני הגות;כגון דת ומודרניות, אמונות ודעות ועניינים אקטואליים.יצירתו זו מתבטאת בספריו ”הגיונות אל עמי” ”דרשות אל עמי”, ”נבוכי התקופה” ועוד ובמאמריו הרבים שהתפרסמו מעל בימות שונות, בעיקר בעיתון ”המזרחי”.