בידספיריט | עותק מיוחס

עותק מיוחס - ספר ”דברי גאונים”/ר' חיים אריה ב”ר יחיאל צבי הכהן/דפוס משה בלומענפעלד ויחיאל מיכל דאוויד, סיגעט תרס”א;דפוס שני. כללים בדיני ממונות, ע”פ ספרי ראשונים ואחרונים, עם הערות וחידושים של המחבר. הספר, שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת תר”ל, זכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם ר' יוסף שאול הלוי נאטנזאהן, ר' משה שיק, ר' שלמה גאנצפריד ועוד. חתימת בעלות של ר' שאול אלחנן שאולסאהן(שאולזון)זצ”ל, רבה של ניישטאדט הסמוכה לפוניבז' ולימים מו”צ ומראשי כולל פינסק בירושלים. כמו כן חותמות רבות של ר' ישראל אבא קטרוני(ציטרון), רבה של פתח תקווה(תרע”א-תרפ”ז) חתנו של רבי יוסף רוזין, הרוג'אצ'ובי זצ”ל.רישום בכתב ידו(?)בדף הפורזץ וכן מספר הגהות קצרות בתוך הספר. הרב ישראל אבא זצ”ל, נולד בשנת תרמ”א, בדווינסק לגרשון ציטרון, שהיה מצאצאי הרב רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג זצ”ל. דודו היה הסופר והעסקן הציוני שמואל ליב ציטרון.בילדותו עבר עם הוריו לקרייזנבורג שם למד, כנהוג אז, בחדר ובמקביל    בבית ספר עממי.החל מגיל 14 למד בישיבות טלז ווולוז'ין, בגלגולה המאוחר.בהמשך חזר לעיר והיה תלמידו של הרב מאיר שמחה הכהן זצ”ל, ותלמידו וחתנו של הגאון ר' יוסף רוזין-'הרוגאצ'ובר' זצ”ל, מדרך לימודו המיוחדת אף הושפע מאוד.  נוסף על לימוד התורה השתלם בלימודים כלליים, קיבל תעודת בגרות ממשלתית ולמד לשונות צרפתית, רוסית, אנגלית וגרמנית.למרות שקיבל הזמנות רבות להיות רב בקהילות בחוץ לארץ, בחר להתמנות בקיץ תרע”א לרבה של פתח תקווה, באומרו: ”מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ ישראל מבכרך גדול בחוץ לארץ”.מכיוון שבאותה תקופה לא הכיר השלטון העות'מאני בקיומה של פתח תקווה, התנהלו כל ענייני המושבה על ידי הקהילה בלבד בניצוחו של הרב, וכך היה הרב ציטרון מעורב בטיפול בסכסוכי שכנים והוא היה אחראי לעגן על פי חוקי התורה את ההסדרים המשפטיים של המושבה.עבודה זאת הייתה בנוסף לעניינים הרגילים של רב בכל קהילה ולטיפול במצוות התלויות בארץ הייחודיות לארץ ישראל. הרב ציטרון היה גם פעיל בענייני חינוך ועמד בראש הוועד המפקח על בתי הספר של המזרחי בפתח תקווה.הוא גם היה פעיל בפיקוח על הבנקים בפתח תקווה.בנוסף עסק בענייני גמ”ח בהמשך לנוהגו מנעוריו לחלק מקצבת הקיום שקיבל מהוריו לחברים נזקקים. הדמות המרכזית עמה התייעץ הרב ציטרון היה הראי”ה קוק זצ”ל, אשר מאגרותיו ניכר שהיתה זו הערכה הדדית. הרב ציטרון היה שותף לרב קוק בהקמת הרבנות הראשית לישראל ותמך עמו בהקמת בית דין לערעורים, בניגוד לרבנים  רבים שהתנגדו לכך.היה ממייסדי תנועת המזרחי בארץ ישראל וייצג את התנועה בשני קונגרסים ציוניים (י”ג-י”ד).תקופה מסוימת אף שימש כראש ”המזרחי” בארץ ישראל.הרב ציטרון היה שחמטאי מצטיין, והתפרסם כאחד מגדולי השחקנים בארץ.הוא ניצל את המשחק ליצירת קרבה עם בני עדתו ולמנוחה מעבודתו. הרב ציטרון היה אדם חולני ולמרות זאת לא הרפה מעבודתו הציבורית והרבה בנסיעות בארץ ישראל ולחוץ לארץ.ביום שישי, י”ב באלול תרפ”ז, בהיותו בן 46 בלבד, נפטר בפתאומיות, בלי להשאיר אחריו בנים.ההלוויה התארגנה במהירות בגלל קדושת השבת והוא נקבר בבית הקברות סגולה ליד הרב אהרון אורלנסקי זצ”ל, אותו החליף ברבנות פתח תקווה.מועצת המושבה הכריזה על אבל כללי בכל ימי השבעה אשר במהלכו התקיימו שתי עצרות הספד, בהן נאמו, בין השאר, הרב קוק והרב שלמה אהרונסון זצ”ל. [3]ר”י דפים, מצב טוב, דף השער מנותק, מעט חוסר בשוליים, כריכה מקורית, עם סימני שפשוף ובלאי בקצוות.