בידספיריט | חוברת הסטורית

חוברת הסטורית - חוברת ”ילדי טיהרן מאשימים”/עורך משה שנפלד/המו”ל ”ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל” ירושלים מנחם אב תש”ג. ילדי טהראן היו ילדים יהודיים מפולין, שברחו עם משפחותיהם, בפרוץ מלחמת העולם השנייה, אל החבלים המזרחיים של פולין, שנתפסו על ידי הצבא האדום ב-19 בספטמבר 1939,בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב.חלק מן הפליטים הוגלו ע”י הסובייטים מזרחה לסיביר ולברית המועצות האסייתית וחלקם נסו לאזורים אלה עם פלישת הגרמניה הנאצית לברה”מ    ב-22 ביוני 1941. בשנת 1942,עם הקמת הצבא הפולני על אדמת ברית המועצות בפיקודו של גנרל ולדיסלב אנדרס, שקיבל את הכינוי ”צבא אנדרס”, נספחו אליו אלפי פליטים ובהם הילדים.עם הגיע 'צבא אנדרס' ב-1942 לאיראן, הקימה הסוכנות היהודית בטהראן מחנה לילדי הקבוצה, ריכזה בו 716 ילדים וארגנה את עלייתם לארץ ישראל, יחד עם 'צבא אנדרס', חלק הארי הגיע דרך ירדן וחלק אחר בדרך הים מקראצ'י (אז בהודו כיום בפקיסטן)לפורט סעיד שבמצרים ומשם ברכבת לרחובות. בהגיע הרכבת לרחובות בשנת תש”ג(1943 למנינם) התקבלו הילדים בקבלת פנים המונית ודבר בואם היה כיום חג ביישוב. ילדי הקבוצה פוזרו בקיבוצים שונים, בהם גדלו והתחנכו.למרות שהתייחסו רבות לילדי טהראן כאל יתומים, רובם לא היו יתומים כלל אלא הוריהם היו ברוסיה. על פי דיווח של הנרייטה סולד, רק 124 היו יתומים מאב ומאם. הגעתם של ילדי טהראן הביאה לוויכוח חריף בין הגורמים השונים בישראל על קליטתם.היו ילדים שהיו להם קרובי משפחה בישראל אשר ביקשו לגדלם, ורק לאחר מאמץ קיבלו את מבוקשם.עיקר הוויכוח היה בין גורמים דתיים לחילוניים על חינוך הילדים בישראל.הגורמים הדתיים, והרב הראשי לישראל ביניהם, דרשו שכל ילד יהודי שאין לו הורים יישלח למסגרת חינוכית דתית.לעומתם, גורמים חילוניים דרשו למסור את הילדים למסגרות שבהן יש תנאים ”טובים יותר” לקליטתם, בכוונם לקיבוצים חילוניים.בסופו של דבר החליטה הנרייטה סולד שילדים מעל גיל 14 יבחרו את המסגרת בעצמם, ולגבי ילדים מתחת לגיל 14 ייעשה בירור כדי לבדוק האם גדלו במשפחות דתיות בפולין.על מנת לברר עניין זה שוחחה סולד אישית עם כ-400 מהילדים, ועוזרה, מר בייט, שוחח עם השאר.לגבי הילדים הקטנים נעשה ניסיון לדלות פרטים כמו האם עשו אצלם קידוש והבדלה בבית. הילדות ידעו במקרים רבים לתאר את הכשרת הבשר.על פי דיווח של הנרייטה סולד, בסופו של דבר חולקו ילדי טהראן כדלהלן:288 במוסדות ויישובים של המזרחי; 38 במוסדות של אגודת ישראל; 27 אצל קרובי משפחה; 36 במוסדות לגביהם הייתה מחלוקת האם הם דתיים או חילוניים; 15 נמצאו בבית תינוקות; 17 טרם שובצו בעת מתן הדיווח; 298 במקומות חילוניים.אגודת ישראל ראתה בפיזור הילדים-שרובם היו מבתים דתיים-במוסדות לא דתיים כפייה אנטי דתית, והדי הסערה קובצו בספר ”ילדי טהרן מאשימים”.המהדורה שלפנינו היא המהדורה הראשונה, אחריה יצאו עוד 3 מהדורות. 146 עמ', מצב בינוני, ללא כריכה, דפים מנותקים, קרעים בשולי הדפים ללא פגיעה בטכסט.