בידספיריט | סידור
סידור - סידור ”בית דוד ושלמה”-”לימות החול ולשבתות ולראשי חדשים ולמועדים ע”פ נוסח האר”י ז”ל, ובשילוב הוי”ה אדנות ובנקודות וטעמים”.בסוף הסידור לוח לקביעת ראשי חדשים וקביעת י”ד- שנים פשוטות ומעוברות.בהוצאת והשתדלות שלמה צופיוף, דפוס חיים צוקרמן, ירושלים תרצ”ד. חותמות של רפאל גאליבוף ושל ד”ר נ.היזלבק. רפאל גאליבוף ז”ל נולד בירושלים בכ”ח שבט תרמ”ה.בן משיח ב”ר אהרן גאליבוף. את חינוכו קבל בת”ת הספרדים בעיר העתיקה ואח”כ ב”בית-הספר מפראג” (אח”כ נקרא בשם ”דורש ציון”).בשנים תר”ס-תרס”א למד בביה”ס למל.בשנים תרס”ג-תרס”ד למד בביה”ס של חברת כי”ח (אליאנס).בשנת תרס”ו נסע לסמרקנד וכעבור ששה חדשים חזר ירושלימה. בשנת תרס”ז נשא לאשה את בכורה בת ר' יעקב חיים מזרחי (פראנקו).עם פרסום חוק חובת העבודה בצבא של הנתינים העותומנים, נסע לערי רוסיה; ערים סמרקנד, סקובלוב וקוקנד, ונשאר שם בשנים תרס”ט-תרע”ב. בימים ההם נמצא בסקובלזב העשיר הגדול רחמים דוד באיוף, שהוציא לאור את העתון ”רחמים” בשפה הבוכארית. עשיר זה בראותו את מר רפאל גאליבוף שהוא צעיר מוכשר, היודע שפות רבות:עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ובוכארית בקש אותו שיצטרף אליו ויערוך יחד אתו את העתון הנ”ל.רפאל נענה לכך וערך את העתון ”רחמים” במשך ג' שנים (תר”ע-תרע”ג).הוא אסף חמר רב מעתונים עברים ולא עברים אחרים ותרגם ידיעות שונות לשפה הבוכארית, כדי להפיץ את ההשכלה בקרב הבוכארים. בעתון זה הקדיש תשומת לב מיוחדת לידיעות שהגיעו מארץ-ישראל. בשנת תרע”ג נשלח ירושלימה לתרגם מעברית לשפה הבוכארית את כל הכרכים של הספר ”זכרונות לבית דוד” של הסופר א. ש. פרידברג, ולהדפיסו בא”י.הוא תרגם חלק אחד מספר זה שנדפסו ממנו בשנים תרע”ג-תרע”ד שלש חוברות בהוצאת המנוח רחמים דוד באיוף הנ”ל.התפרסם כמתרגם מובהק לפרסית. תרגם כמה קטעים מהסדור והזוהר ופזמונים שונים שנדפסו בספרים: ”תורת המנחה”-דיני קדיש וברכו ליחיד, ירושלים תרע”ג; סדור ”בית דוד ושלמה” ירושלים, תרצ”ד; ”כבוד שבת” (מהדורה ששית) ירושלים, תש”ו.בשנת תרע”ד שמש מזכיר חברת '”משכיל אל דל” לעדת הבוכארים שנוסדה בירושלים בשנת תרע”א במטרה לתמוך בחולים נצרכים, וערך את הדו”ח שלה שהופיע בשנת תרע”ד.היה גם ממיסדי חברת ”ארוכה ומרפא” - שהיתה ”קופת חולים” של העדה הבוכארית.החל משנת תרפ”ב שימש במשרת מזכיר כללי של ועד עדת הבוכארים בירושלים, ערך את כל הדינים והחשבונות של ועד זה.הוא נחשב בין העסקנים הצבוריים הותיקים של הבוכארים ומנכבדיהם.היה ידוע כחובב ספר ובבעל ספריה עשירה.ביחוד נמצאים ברשותו כל הספרים של יהודי בוכארה, שנדפסו בארץ וחלק גדול מהם (כששים) אינם נמצאים אף בבית הספרים הלאומי בירושלים. תרט”ז[כ”ד]עמ'.מצב טוב, מעט כתמי זמן, כריכה מקורית מעט בלויה.