בידספיריט | כתב עת

כתב עת - כתב עת ”אהל שם” ג'-ד'/העורך בנימין גלזנר/הוצאת המסדר קולוז'בר(הונגריה)תש”ג. קובץ לתורה, לספרות ולחכמת ישראל, שנערך והובא לדפוס ע”י ר' בנימין גלזנר הי”ד. ר’ בנימין גלזנר זצ”ל נולד בשנת תרנ”ב לאביו, אב”ד קלויזנבורג(קולוז’וואר)שבהונגריה, הרב משה שמואל גלזנר זצ”ל.          ר’ בנימין מנהל בית מסחר ספרים, היה תלמיד חכם נעים הליכות, סופר וחוקר תורני, מבחירי אנשי התורה והתרבות העברית בקלוזינבורג.הוא נמנה גם על מנהלי מוסד הצדקה “עוזר דלים” בקלויזנבורג, אשר עסק בגביית נדבות מאנשים פרטיים    ובעלי עסקים בעיר ובחלוקת הנדבה בין עניי העיר.הוא נשא לאשה את מרת ביילא בת אב”ד באנוביץ, הרב משה רייך הי”ד.נולדו להם שני ילדים. ר’ בנימין הוציא לאור במסירות רבה, למרות כל הקשיים, את כתב העת הספרותי ששמו הכללי היה “אהל שם”, וכל אחד מגיליונותיו השתרע על פני 2-3 גיליונות דפוס. כתב העת יצא לאור בשנים תש”ב-תש”ד, “בתקופה נוראה זו שחושך ואפלה מתוחים על אפקי היהדות ואין לנו שום קשר עם שום מרכז רוחני”.ניתוקה של הונגריה מארץ ישראל ומארצות אחרות בהם יצאו לאור כתבי עת עבריים, העלה את הצורך להוציא לאור בטאון ספרותי.היה זה כתב העת העברי היחיד בהונגריה  שמגמתו היתה ספרותית כללית ודתית: “לתורה, לספרות ולחכמת ישראל”, ולא רק תורנית או מדעית. בשנים אלו היתה קיימת בהונגריה מערכת חינוך בעלת זיקה לתרבות ולספרות העברית, והיה בה קהל ניכר של משכילים קוראי עברית, בעקבות סיפוח מחוזות רוסיה הקרפטית וטרנסילבניה להונגריה. מערכת כתב העת הבהירו שמפרסמים בו גם מאמרים אשר “מתנגדים במובנים ידועים לדעתנו ולהשקפתנו”, היות והמדיניות שלהם היא שלא לקבוע “גדרים וגדרות בפני טעמים ושיטות ואין אנו שמים גבול לדעות והשקפות”.עם זאת הם נותנים מקום בכתב העת גם לביקורת על דעות והשקפות אלו “כל עוד שאינן עוברות את גבול העניניות”. ככל הנראה בשל העדר רישיון להוצאת עיתון, הופיעו הגיליונות של כתב העת בשמות שונים; בשמם של ישיבות בבל וארץ ישראל: “יבנה” (ניסן תש”ב), “אושא” (סיון תש”ב), “סורא-נהרדעא” (תשרי תש”ג), “פומפדיתא-מחוזא” (אדר ב’ תש”ג). הגיליון האחרון שנשא את השם “אהל שם”, יצא לאור בחודשים שבט-אדר תש”ד והוצא מבית הדפוס לאחר פלישת הגרמנים להונגריה. גיליון זה הינו הפרסום העברי האחרון בהונגריה, לפני השמדה השיטתית והמקיפה של היהודים שהתגוררו בה. בירחונים אלו אסף העורך מאמרים מאת אנשי רוח: “התוכן מכל הקובצים הוא רובם מדברים שלוקחו ממאספים שונים וליקוטים, אבל יש גם כן מעט מרבנים ומשתתפים מהונגריה, אבל חוברות אחרונות המה כמעט רובם מאנשי המקום”. בתקופה הקצרה בה יצאו החוברות לאור, הן רכשו להן שם חשוב בין חובבי הספרות העברית. בין הכותבים ניתן לציין את הרב יהודה ליב הכהן פישמן, הרב משה אביגדור עמיאל, הרב שלמה יוסף זוין, הרב משה שמואל גלזנר ועוד, לצד ביאליק ואחד-העם זצ”ל. בכ”ד באדר תש”ד(19.03.44 למנינם)כבש צבא הגרמני את הונגריה.בניהולו של אדולף אייכמן ימ”ש, פתחו הגרמנים בצעדים מיידים לבידוד היהודים מהאוכלוסיה הכללית, לסימונם ולריכוזם לקראת השמדתם.תוך כחודשיים הוגלו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה לגטאות.משם גורשו לאושוויץ בקצב מואץ, החל מתאריך כ”ב באייר תש”ד, בעוד הצבא האדום מתקרב לעבר גבולות הונגריה.בתוך שבועות ספורים בלבד הספיקו הגרמנים לגרש לאושוויץ להשמיד את כל קהילות יהודי הונגריה, שמחוץ לעיר בודפשט.ר’ בנימין גלזנר, אשתו הרבנית ביילא ובנם משה שמואל, נרצחו באושוויץ בי”ז בסיון תש”ד הי”ד. 64 עמ', מצב טוב, כריכה דהויה, עם קרע קטן, ללא פגיעה בטכסט.