בידספיריט | תעודת חבר

תעודת חבר - תעודת חבר של בית הכנסת ”אהל-מועד” בתל-אביב, שניתנה לכל מי שתרם לירה א”י אחת לטובת בנין ביהכנ”ס. בגב התעודה פירוט הכללים של ”הנדיבים אשר ירימו נדבתם לבנין ביהכנ”ס ”אהל מועד” אשר לעדת הספרדים בלב תל-אביב”.מספר התעודה:374. חתומים על השטר נשיא הכבוד שלו-הרב בן ציון מאיר חי עזיאל זצ”ל והגזבר. בית הכנסת הגדול הספרדי ”אוהל מועד” הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים. במשך שנים שגשגה קהילת בית הכנסת והוא היה למרכז רוחני פופולרי ובמרבית התפילות נאלצו                      רבים להישאר בחוץ.את השטח רכשו בתחילת המאה הקודמת שלום אהרן לוי ושלמה יצחק כהן, מנכבדי קהילת יהודי עדן, שעלו ארצה מתימן הם קנו שני מגרשים אותם ייעדו להקמת בית כנסת אותם רכשו עוד בהיותם בדרכם מעדן לארץ ישראל אך בינתיים עזבו לפורט סעיד שבמצרים. בתחילת שנות ה-20 של אותה המאה, התמנה הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לרב הראשי של תל אביב, הרב עוזיאל ששמע אודות רכישה זו, שלח להם מכתב בשנת תרע”ג, כשהיו בדרכם לארץ ישראל, בו הוא מברך אותם על קניית המגרשים ומשדל אותם לבנות מקום ראוי לתפילה לקהילה הספרדית בתל אביב ההולכת ונבנית.לוי וכהן תרמו את חלקות הקרקע עליהן בנוי בית הכנסת, וגם חלק נכבד מעלות הבנייה, והרב עוזיאל פיקח על המלאכה.בשנת תרע”ג הונחה אבן הפינה לבית כנסת הגדול ”אוהל מועד”.בהכנ”ס תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין אחד האדריכלים המובילים של ת”א באותה תקופה.בשנת תשפ”א נחנך בהכנ”ס, ברחוב שד”ל 5 והרב עוזיאל העביר למבנה את לשכתו. בימי המנדט הבריטי שימש בית הכנסת כסליק וגם כמקום אימונים של האצ”ל והלח”י. הרב עוזיאל, שעבר אח”כ לשמש כרבה הספרדי הראשי של ישראל, הביא את החזן יהושע אברהמוף מירושלים לשמש כחזן הראשי בבהכנ”ס.גדולי החזנים ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת. מידות:כ-20.5*21.5 ס”מ.מצב טוב, שני נקבים קטנים בצד ימין.