בידספיריט | גן ירושלים

גן ירושלים - ספר”גן ירושלים” ורוח הגן”, ר' אליהו נחמן בראדער זצ”ל ירושלים תרפ”ט, בדפוס ר' יצחק נחום לעווי ז”ל. שבעה מאמרים עמוקים בנושא מעלת נשמת האדם, מעלת ארץ ישראל ימות המשיח, ג”ע תחתון וג”ע עליון ועוד.כמו כן פלפול הלכתי בנושא כשרות האתרוגים תוך התייחסות לדברי הראי”ה קוק זצ”ל בנושא זה.בסוף הספר מספר הערות של הרב יעקב חרל”פ זצ”ל. הרב גדליה נחמן בראדער זצ”ל נולד ביום ב' תמוז תרי”ז בעיר וסילקובה הסמוכה לביאליסטוק לאביו הרב משולם פלטיאל ולאמו שרה מרים . עד בר-מצוה למד בחדרים ואח”כ מפי הגאון ר' שמואל, שהיה רב בעיר זו למעלה מחמשים שנה. לאחר פטירת זקנו נסע בתרל”ו לישיבת וולוז'ין ולמד שם בשקידה רבה עד שנחלש מרוב יגיעה בתורה, ובפקודת הגאון הנצי”ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, אביו של הרב מאיר ברלין) הפסיק את למודיו ונסע הביתה להבראה. בתרל”ט נשא לאשה את רוחמה בת ר' שאול יצחק רוזנבלט מעיר צ'כינובצי (פולין). בבית חותנו המשיך ללמוד בשקידה רבה עד שחלה שוב ובפקודת הרופאים הוכרח לנסוע למקומות מרפא במערב אירופה כשהחלה תנועת ”חיבת ציון” בראשית ”שנות השמונים” החליטו ר' נחמן גדליהו ורעיתו לעלות ארצה. ידידיו שידלוהו שיקבל משרת רבנות ברוסיה או בפולין, אך הוא ויתר על הרבנות למען ארץ-ישראל, וביום ד' תמוז תרמ”ה הגיע ארצה עם רעיתו והתישבו בירושלים. כאן התמסר שוב ללימוד ש”ס ופוסקים וזכה להתגדל בתורה.למד גם קבלה ופילוסופיה עברית מימי הבינים. בקיץ תרמ”ו הוזמן לתפקיד-עזר חלוצי בפרדסנות העברית - להיות מורה לילדי מרת שרה איטה פלמן , שישבה בימים ההם עם משפחתה בפרדסם המבודד בכפר סומל, רחוק מהישוב היהודי הקטן ביפו. שלוש שנים ישב עם רעיתו מחוץ לישוב, ב”פרדס המזריצ'י” שבקצה הכפר הערבי. שם חינך את בני האלמנה מרת פלמן לתורה. הוסיף ללמוד גם לעצמו ורכש לו ידע רב בהרכבת הנטיעות. עד שנחשב לאחד המומחים בהבחנת אתרוגים, אם הם מורכבים או לא. וכשהוכרז בשנות תרנ”א-נ”ב חרם על אתרוגי קורפו והחלה הזמנת אתרוגים מארצנו לגולה. הזמין הרב נפתלי הירץ הלוי זצ”ל, רבה של יפו והסביבה, את רנ”ג ברודר מירושלים, שיבדוק כמומחה את מטעי האתרוגים ויבדיל בין מורכבים ללא-מורכבים, ורק על פי חוות דעתו נתן הרב את ההכשרים. בסוף שנת תרנ”ד נבחר לממונה על כספי התמיכה של כולל הורדנא (גרודנה) וכנציג כולל זה נכנס לעבודה גם בועד כל הכוללים ”כנסת ישראל”, שהיה בימים ההם המוסד העליון לעניני הצבור של כל הישוב האשכנזי בירושלים. כאן עסק בצרכי צבור באמונה ובכשרון ובמסירות בכל ענפי העדה, עזרה למוסדות חסד וליחידים, השתדלויות בפני השלטונות לטובת העדה ולטובת יחידים. בענינים האלה היה יד ימינו של הגאון ר”ש סלנט ושל הרבנים הראשיים שבאו אחריו. גם בבחירת הרבנים הראשיים השתתף והיה מראשי החותמים על מינוייהם בשם המוסדות. בעבודתו בהנהגת כולל הורדנא לא הסתפק בשיגרה הרגילה שבחלוקת כספים, אלא נוסף לכך שקד על בנין ירושלים ובשנת תרס”ב השיג תרומות והקים שורה שלמה של ארבעה עשר בתים, ועליהם בית- מדרש גדול, בשם ”בתי הורדנא” ועוד מבנים לכוללים בשכונות שונות של ירושלים החדשה. תוך עסקנותו הענפה הוסיף לשקוד על התורה. את הגיונותיו אסף בשני ספרים מלאים וגדושים תורה, קבלה, מחקר וידיעות הטבע במזיגה עילאית של השראת רוח קדושה.הספרים האלה עשו רושם רב על גדולי הרבנים ואנשי-התורה. הספר הראשון ”גן ירושלים”, יצא בשנת תרנ”ט, והשני, ”רוח הגן” בתרפ”ג. נפטר ביום תשעה באב שנת ת”ש .מצב טוב מאוד, שער נפרד לכל חלק.