בידספיריט | מטה דן-כוזרי שני”

מטה דן-כוזרי שני” - ספר ”מטה דן-כוזרי שני”, ר' דוד ניטו זצ”ל, מיץ תקצ”ט, ראיות חזקות לאמיתות התורה שבע”פ. דפוס שני. הרב דוד ניטו (Nieto) נולד בוונציה, בכ”טבטבת ה'תי”ד  (1654), למשפחה מצאצאי האנוסים. אביו, פנחס ניטו, היה סוחר, מנכבדי העדה הספרדית בעיר וחבר ה'מעמד' שלה. הוא התכתב עם הרב שמואל אבוהב, רבה של ונציה, ותשובות אליו מופיעות בספרו ”דבר שמואל”. דוד ניטו התחנך בוונציה, והיה תלמידו המובהק של הרב אבוהב. בנעוריו עברה משפחתו לרג'יו, שם קיבל אביו רישיון מדוכס המדינה להקים בית מלאכה ליצור גרביים, אך משהוקם  גטו בעיר עברו לרומא. הוא השתלם באוניברסיטת פדובה ברפואה ובפילוסופיה, ובפדובה השלים את לימודיו וקיבל את סמיכתו לרב. לאחר נישואיו התגורר ניטו בליוורנו, בה כיהן כדיין, דרשן, וראש ישיבה, ובשנת ה'תס”א (1701) התבקש בידי קהילת לונדון לשמש בה כרב, לאחר עזיבתו של רבי שלמה אאיליון את לונדון לאמסטרדם.  בשנת ה'תס”ד פרצה בקהילת לונדון מחלוקת עזה סביב השקפותיו של ר' ניטו, לאחר דרשה שמסר בבית הכנסת. בדרשתו טען הרב כי הטבע הוא גילויו הרגיל של האלוהים בעולם. בקהילה פרצה סערה, ומתנגדיו האשימו אותו בקירבה לדעותיו של ברוך שפינוזה, שהוכרז בידי הקהילה היהודית ככופר. המחלוקת הסתבכה לאחר שהקהילה הדיחה את מתנגדי הרב מתפקידיהם הרשמיים, וסירבה לכל התערבות של בוררים חיצוניים בפרשה. במהלך המחלוקת הדפיס הרב ניטו חוברת  בספרדית בשם ”ההשגחה האלוהית” או בשמה המלא ”על ההשגחה העליונה האלוהית, עצם הטבע האוניברסלי, או על טבע הטבעים” (Della Divina Providencia, ó sea Naturalezza Universal, ó Natura Naturante) להבהרת עמדתו. המחלוקת באה לסיומה רק לאחר כשנתיים, כאשר הועברה להכרעת בית הדין האשכנזי בהמבורג (שמפאת ריחוקו נחשב לנייטרלי), בראשות רבי צבי הירש אשכנזי (ה”חכם צבי”), אשר פסק לטובת הרב ניטו וטיהר אותו מכל אשמת כפירה. רבי דוד ניטו נחשב אחד ממתנגדי השבתאות הנחרצים והתקיפים. בעת הפולמוס הגדול שפרץבאמסטרדם בשנת ה'תע”ד סביב ספריו ושיטתו של השבתאי נחמיה חייא חיון, עמד הרב ניטו לצידם של רבי משה חגיז וה”חכם צבי” כנגד עמדתה של הקהילה הספרדית באמסטרדם בראשות רבי שלמה אאיליון- קודמו של ר' ניטו ברבנות לונדון. הוא אף חיבר חיבור מיוחד בשם ”אש דת” נגד ספרו של חיון ”שלהבתיה” בו תקף חיון את מצדדי שיטת ה”צמצום שלא כפשוטו” ובראשם המקובל, רבי אברהם כהן דה-הירירה. לאחר שנאלצו ר' חגיז והחכם צבי לעזוב את אמסטרדם מזעם הקהילה הם עברו אל לונדון, תחת חסותו של הרב ניטו. בנוסף לעימות הישיר כל שנות כהונתו מול דעות השבתאים, נאלץ הרב להתמודד בפולמוס עם הסביבה הנוצרית ולטפל באנוסים הרבים שהגיעו מספרד ופורטוגל ושבו ליהדות ללא כל ידיעות. הרב הקדיש זמן רב ופרסם חיבורי פולמוס וספרי עזר קצרים לידיעת הלכות. את ספרו החשוב והמפורסם ביותר מטה דן - הכוזרי השני הקדיש הרב ניטו להוכחת אמיתות התורה שבעל-פה ודברי חז”ל, שהייתה מעורערת אצל האנוסים. הקהילות יעקב בספרו ”חיי עולם” מונה את הספר כספר מתאים לאלו הרוצים לעסוק בחקירה עקב בעיות באמונה. רבי דוד ניטו נפטר בלונדון ביום בו שלמו לו 74 שנים, בכ”ח בטבת ה'תפ”ח (1728 למנינם). מצב טוב, מעט נקבי עש בששת הדפים הראשונים, כתם חום בהיר בחלק העליון של הויכוח השלישי והרביעי.