בידספיריט | אבן פינה

אבן פינה - ספר ”אבן פינה”, ר' אליהו קלאצקין זצ”ל, ירושלים תר”צ, דרושים ובאורים על המקרא ועל מאמרי חז”ל. הרב אליהו קלצקין נולד באושפול שבפלך קובנה  של רוסיה (ליטא) בכ”ב באב תרי”ב , בנם של חיה שרה בת זאב וולף מאושפול ושל הרב נפתלי הרץ קלצקין (תקפ”ג–תרנ”ד), בן למשפחת רבנים מיוחסת, בעל ”אילה שלוחה” (תרע”ב),  חסיד ליובאוויטש, ששימש באותם ימים כרבה של העיירה, ולימים כרבה של שימבורג (שנברג) שבפלך קורלנד (מצאצאי רבי יעקב ריישר). מסופר שאמו, שהייתה אף היא ממשפחה מיוחסת, שרפה את מגילת היוחסין שלה, כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ללימוד תורה.בהיותו בן 13 כבר התפרסם כעילוי, בקי בכל הש”ס, וחיבר חיבור קצר שבו ביקש להסביר את מחלוקות התנאים  והאמוראים בתלמוד, לפי שיטות סדורות, גם כשהנושא המעשי של המחלוקת אינו זהה. משנת תרנ”ד עד תר”ע שימש רבה של מריאמפולה. ובשנה זו התמנה לבסוף כרבה של לובלין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל מאד במתן היתרי עגונות, לאלמנות המלחמה הרבות. היה תומך נלהב של העלייה לארץ ישראל ושל ההתיישבות בה, ואף יצא כנגד המתנגדים למפעל הציוני. לפיכך כאשר בטבת תרפ”ה נפטרה אשתו, בגיל 74, ולקראת סוף אותה שנה עזב בחשאי את לובלין, מחשש שמא ימנעו אותו בני הקהילה מלעזוב, ועלה לארץ ישראל  דרך וינה. הוא הגיע ליפו ביום כ' אלול, ומשם נסע לצפת ולירושלים, שבה בחר להשתקע. זמן קצר לאחר בואו לירושלים, מינה אותו הרב יוסף חיים זוננפלד לעמוד בראש ישיבת ”אהל משה”. בשנת תרפ”ז נישא בשלישית.בירושלים היה מעורב בנושאים ציבוריים שעמדו על הפרק: בטבת תרפ”ח חתם על הכרוז הקורא לבטל את החברות בוועד הלאומי. בקיץ תרפ”ט חתם יחד עם רבנים מהשורה הראשונה ביהדות החרדית על קול קורא, לקראת הכנסייה הגדולה השנייה שנועדה להתקיים בווינה בסוף אותה שנה. הוא עצמו לא השתתף בה. רבי אליהו קלצקין נפטר ב-י”ז באייר תרצ”ב, בשנת ה-80 לחייו, ונטמן בהר הזיתים סמוך לקברו של המהרי”ל דיסקין.באותו יום רבני ירושלים הכריזו על ביטול מלאכה וקהל גדול ליווהו. מצב טוב.