בידספיריט | חותמת הקודש של ר' צדוק

חותמת הקודש של ר' צדוק הכהן מלובלין על ספר ישועות יעקב למברג תרכ”ג - יקר המציאות - ספר ישועות יעקב על שלחן ערוך אורח חיים. למברג תרכ”ג. עותק מיוחס: בדף השער חותמת: ”חותם הקודש אדמו”ר מהר”צ הכהן שליט”א מלובלין”. בנוסף בספר עוד 2 סוגי חתימות [חתום 6 פעמים]. בהמ”ד דאדמו”ר הכהן זצ”ל מלובלין” בהמ”ד דאדמו”ר ר' צדוק הכהן זצללה”ה מלובלין”. כפי הנראה לאחר פטירתו של ר' צדוק ומכיוון שלא היו לו בנים שיירשו אותו, עבר הספר מספרייתו לספריית בית המדרש. נדיר במיוחד! האדמו”ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ”ג-תר”ס), נולד לרבי יעקב הכהן אב”ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו”ת וחיבורים שלמים על הש”ס ועל הרמב”ם. בראשית שנות הת”ר פגש והכיר את האדמו”ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי ”בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי”. מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו”ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי”ד, היה מראשי חסידי-איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו”ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו”ר בשנים תרמ”ח-תר”ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו העמוקים: ”פרי צדיק”, ”צדקת הצדיק”, ”שיחת מלאכי השרת” [אודות מציאות המלאכים והשדים], ”רסיסי לילה” ו”דברי חלומות” [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], ”דובר צדק” ”מחשבות חרוץ”, ”פוקד עקרים”, ”תקנת השבין”, ועוד ספרים במחשבת החסידות, אשר מהווים עד היום לבסיס תורת המחשבה, ולספרי היסוד בחוגי החסידות, ואף בחוגי הישיבות בדורנו. רוב ספריו בהלכה ובחסידות אבדו ונשרפו בימי השואה, יחד עם כל ספרייתו העשירה. מתשובותיו בהלכה, נדפסו בספר ”תפארת צב”י” (בילגורייא, תרס”ט) רק חלק מהתשובות על שו”ע יורה דעה; ואולם רוב תשובותיו לא שרדו.  מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקמטים בעיקר בדפים הראשונים.