בידספיריט | דף גדול מתוך פנקס התשובות

דף גדול מתוך פנקס התשובות של הגאון רבי עקיבא איגר - עם כתב יד קדשו וחתימות יד קדשו. - הדף כולו נכתב בכתב-יד, כנראה ע”י בניו של רבי עקיבא איגר, במהלך עריכת החלק הראשון של תשובותיו. בצדי הטקסט ובין השורות נוספו סימונים ורישומים. חלק זה נדפס בשנת תקצ”ה בהדרכתו של רבי עקיבא איגר עצמו. בשני מקומות נוספו ”חתימות” בכתב יד קדשו: ”חותנך אוהבך עקיבא” ”ידידו עקיבא”. בסוף הדף נוסף 8 שורות בכתב יד קדשו של רבי עקיבא איגר. החלק הראשון של תשובות רבי עקיבא איגר נדפס בחייו, בוורשא תקצ”ה (1835), ע”י שני בניו הגאונים רבי אברהם ורבי שלמה איגר, ובהדרכתו הצמודה של אביהם הגדול. תהליך העריכה מתואר בהרחבה בהקדמת הבנים לספר. שם מובאים מכתבים שכתב להם רבי עקיבא איגר בעניין זה, ובין היתר כתב: ”יקבל בני בזה תכריך מכתבים כרצונך. אבקשך בני, אשר בעברך עליהם להעתיקם ולסדר, תשגיח היטב אם לא נמצא בתוכם אשר הועתק בכפילות, כי בהבטה קלה בל יורגש, כי אפשר שבאה העתקה שניה ושלישית בשינוי סדר ומשואלים אחרים ובמילות שונות; וסיבת הדבר, כי ברבות העתים נשאלתי איזה פעמים, ומאנשים שונים, על דין שכבר נשאלתי עליו... ואם כי רחוק שלא יהי' בכל אחת מהנה איזה חידוש... והלא חכם בני תוכל לספח התוספת שבאחרונות אל הראשונה, ואין בזה נזק לשואל אם אחר תשובתי אליו נתוסף עליה מה...”.  רבי עקיבא איגר אף הנחה את בניו בהוראות מפורטות כיצד לנהוג בעניין התארים שבראשי המכתבים, שפעמים רבות יש בהם ”אבק חנופה” או ”אבק גאות”, כשהוא יוצר שיטה אחידה של תארים לכל הפונים; בנוסף, הנחה אותם גם על צורת ההדפסה וחומרי ההדפסה [”אבקשך בני ידידי לפקוח עין ע”ז שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחרו ואותיות נאותו, כי לדעתי הנפש מתפעל והדעת מתרוחת והכונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר...”]; ונתן להם הוראות נוספות.  הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ”ב-תקצ”ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב”ד פרשבורג, בעל ”משנת דרבי עקיבא”]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט”ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל”ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהייתה מרכז התורה באותה תקופה. בשנת תקנ”ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע”ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ”ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל ”רוח הקודש”, ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים. מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ”ו-תרי”ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל ”גליון מהרש”א” וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות ”אאבה”ה” - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה”חתם סופר”, שנשא בזיווג-שני את בת רע”א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה”כתב סופר”, ורבי שמעון סופר אב”ד קראקא]. רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל ”אבי עזרי” כותב בהסכמה לספר ”פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר” (ירושלים, תשמ”ה) ”כי הגרעק”א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...”. מחיבוריו: ספר ”תשובות רבי עקיבא אייגר” נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר ”דרוש וחידוש” מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות ”גליון הש”ס” (שנדפסו תחילה בחייו בש”ס פראג ובש”ס וילנא), הגהותיו לשו”ע ו”תוספות רעק”א” למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת”י נדפסים עד היום (כמו הספרים: ”קושיות עצומות”, ”כתב וחותם”, ”מכתבי רבי עקיבא אייגר” ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה”עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר”. [1] דף, [2] עמ'. כ-35 ס”מ.  מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. מספר קמטים. קרעים קטנים בשוליים. קרע נוסף ללא פגיעה בטקסט. שיקום בתחתית הדף [אין שיקום בטקסט].