בידספיריט | הסכם ממוני הנוגע לכולל חב”ד

הסכם ממוני הנוגע לכולל חב”ד בחתימת הרב שיל”א ורבי דוד לבנון. - מסמך רשמי בן שני דפים, אישרור הסכם בן אחד-עשר סעיפים המכיל התחייבויות של כולל חב”ד אל התורמים למשפחת ליפשיץ לאחר פטירתם. [ירושלים, תש”ב 1942]. יידיש. על המכתב חתומים הרב הגאון רבי שלמה יהודה ליב אליעזראוו ורבי דוד לבנון.  [2] דפי נייר, מודפסים מצידם האחד. 32.5X21.5 ס”מ. מצב בינוני. נקבי תיוק. כתמי פטריה ישנים בראש הדף עם חסרון קל. סימני קיפול וכתמים.   - - - - -  הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב היה מעמודי התווך של היישוב החב”די בחברון. בין השאר יסד וניהל את ישיבות ”מגן אבות (חברון)” ו”תורת אמת חברון”, שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים ופעל לרכישת חצר רומנו. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'. הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ”ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתקעו בעיר חברון ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת אדמו”ר האמצעי. בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י”א בסיון תר”מ, נשא לאישה את הרבנית חנה ברכה אשכנזי, בתו של הרב דובער אשכנזי המכונה ”בערל' קאליסקער”. הרב בערל' היה 'חוזר' של אדמו”ר הצמח צדק ובן בית אצלו. כמו כן היה 'חוזר' אצל אדמו”ר המהר”ש וחברותא שלו. בשנת תרל”ג עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו”ר המהר”ש והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית. לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו”ר האמצעי (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם אדמו”ר הרש”ב, ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת חב”ד בתל אביב-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים בנגלה וחסידות, שקדו בלימודם יומם ולילה. בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב שמעון מנשה חייקין רבה של חברון בימים ההם ואצל הרב הגדול המקובל ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו סמיכה לרבנות. הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ”ב. זמן קצר לפני זה עלה לארץ הקודש הרב דובער אפרת, שנתקבל אחר כך לרבה של חברון. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. ייסוד ישיבת 'מגן אבות' בן 26 בלבד היה הרב שיל”א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. בשנת תרמ”ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב”דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר. מינויו לרבה של חברון בעידוד הרבי הרש”ב הרב אפרת כיהן כרבה של חברון בשנים אלו. בתחילת שנת תרס”ג בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב. אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה”שדי חמד” - הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה”שדי חמד” והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו”ר הרש”ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי. הרבי הרש”ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל”שדי חמד” כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: ”הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה”ג הרש”ל נ”י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת”ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש”ב הרש”ל נ”י רב בעיה”ק חברון ת”ו”. באגרת מוסיף הרבי ”ומצאתי אשר נאה לעיה”ק הנ”ל להיות לה לרב ש”ב הרב הרש”ל”. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: ”ותקוותי שעל ידו יוטב אי”ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי”ה אל חפצי האמיתי”. הרבי הרש”ב מציין כי לכתחילה אמנם לא רצה להתערב במינוי לאחר שקיבל מכתבים מתושבי חברון שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, ”שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה”. (אגרות קודש שלו חלק א' אגרת קכד). אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש”ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: ”אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי”ה עיה”ק חברון ת”ו במצבה הרוחני והגשמי”. (שם, אגרת קכה). כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה”שדי חמד” תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. אדמו”ר הרש”ב רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך (תרס”ז) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: ”קיבל על עצמו רבנות חברון בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה” (אגרות קודש שלו חלק ד' אגרת קעד). ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון.